מתי כדאי לשקול מעבר מעוסק מורשה לחברה בע”מ?

בס”ד

 

להלן סוגי החברות הקיימות:

 

חברות פרטיות – חברה פרטית היא חברה שהונה מוחזק בידי גורם פרטי או מספר מצומצם של בעלים ומניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה.

חברות ציבוריות – חברה ציבורית הינה חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור. בשל העובדה שהחברה היא ציבורית חלה עליה חובת שקיפות מוגברת.

חברות אג”ח – חברת אג”ח הינה חברה פרטית שהנפיקה איגרות חוב לציבור בבורסה, אך לא הנפיקה מניות. על פי הגדרת חוק החברות, חברת אג”ח היא חברה שאיגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור.

חברות דואליות – חברה דואלית הינה חברה ציבורית אשר רשומה בבורסה נוספת בחו”ל.

קונצרנים – קונצרן או אשכול חברות הינו מבנה החזקות מורכב בין מספר חברות [כ- אם ובת]. רוב החברות הגדולות בעולם בכלל ובמשק הישראלי בפרט, מאוגדות במבנים של קונצרנים. ישנם מספר סוגים מאפיינים של קונצרנים, ובהם חברות החזקות, חברות השקעות וחברות ניהול.

חברות היי-טק וביו-טק – חברות היי-טק וביו-טק מאופיינות בגיוון מניות גדול מאוד אשר נובע מהעובדה שחברות כאלה מגייסות הון למחקר ופיתוח במספר סבבים של גיוסי ההון, שהמשקיעים בכל אחד מהם אינם בהכרח זהים. כתוצאה מכך, יש סוגי מניות שונים, בהתאם לסבב בו הן הוקצו. למשקיעים בחברות אלה חשוב מאוד להיות מעורבים בהתנהלות המהותית של החברה בצד ההכרה בחשיבותם של המייסדים במיוחד כאשר מדובר בחברות הזנק (סטארט-אפ).

חברות לניהול קופות גמל – חברות לניהול קופות גמל הן קופות המשקיעות את נכסי הציבור באפיקי השקעה סולידיים יחסית, לצורכי חיסכון פיננסי לטווח הבינוני ולטווח הארוך. זהו המשקיע המוסדי הגדול ביותר בשוק ההון הישראלי. גם בשוקי הון זרים, יש לקופות הגמל תפקיד מרכזי. הגוף המנהל את קופת הגמל הוא, ברוב המקרים, חברה בערבון מוגבל אשר כפופה לכללים החלים על חברות ציבוריות. את הרישיון לעסוק בניהול קופות גמל ניתן לקבל מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והוא האחראי גם לפיקוח ולבקרה על מוסדות אלו.

חברות לניהול קרנות נאמנות – קרן נאמנות היא גוף המשקיע באופן מרוכז בניירות ערך עבור הציבור. בשוק ההון הישראלי פועלות מאות קרנות והחוק המסדיר הקמת קרנות נאמנות הוא חוק השקעות משותפות בנאמנות, הקובע את אופן הקמת הקרן ואת היחסים בין האורגנים השונים בקרן. קיימים שני סוגים של קרנות נאמנות: קרן פתוחה, אשר מספר יחידות ההשתתפות שלה אינו מוגבל. היחידות בקרן פתוחה אינן נסחרות בבורסה, והחזר ההשקעה נעשה על-ידי פדיון היחידות. לעומת זאת, בקרן סגורה מספר יחידות ההשתתפות מוגבל וידוע מראש, ויחידות אלו נסחרות בבורסה, כמו כל נייר ערך סחיר אחר.

חברות לייעוץ, ניהול ושיווק השקעות – בכדי למנוע ניגודי עניינים, הוראות המפקח על הבנקים, מתחילת שנות ה-90 , הוציאו מידי הבנקים את הפעילויות הכוללות: חיתום, ניהול תיקי השקעות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות נאמנות וייעוץ השקעות. פעילויות אלו, הועברו לידי תאגידים נפרדים. עוד נקבע, כי לתאגיד אסור לבצע יותר מפעילות אחת מפעילויות אלו, להוציא ניהול תיקים וייעוץ להשקעות שניתן לבצעם ע”י תאגיד אחד.

חברות חיתום – חברת חיתום הינה חברה אשר תפקידה גיוס הון/חוב לחברות מקרב משקיעים מוסדיים ומקרב הציבור בדרך של הנפקה פרטית/ציבורית. מבצעי תהליך החיתום (לרוב גופים מוסדיים ובנקים) נקראים בשם “חתמים”.

תאגידים בנקאיים – מדובר בגופים הבנקאיים במדינת ישראל, שפעילותם ואופן הקמתם מוסדרים בפקודת הבנקאות ובחוק הבנקאות (רישוי). הבנקים בישראל נתונים לפיקוחו הקפדני של בנק ישראל, וכפופים לבקרה וניהול קפדניים, משום שמדובר במוסדות בעלי כוח רב, נכסים רחבי היקף ובעלי השפעה מכרעת על שוק ההון הישראלי. כאשר מוקם בנק, הוא רשאי לעסוק בנושאים מוגדרים בלבד וביניהם: קבלת פיקדונות כספיים, הנפקת ניירות ערך, קניה ומכירה של מטבע חוץ, מתן אשראי, שמירה וניהול של מסמכים ונכסים סחירים למען הזולת, ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו וכל פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק.

חברות ביטוח – רישוי עסקי הביטוח בישראל מוסדר בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח. רישיון מבטח ניתן על-ידי שר האוצר, לכל מי שמעוניין להיות מבטח בישראל, פרט למספר חריגים. המדובר בחברות המספקות ביטוח לציבור: ביטוח חיים, ביטוח רכוש, ביטוח תאונות דרכים, ביטוח אווירי, ביטוח מסחרי ועוד. חברות המספקות שירותי ביטוח נתונות לביקורת של המדינה, על מנת להגן על ציבור המבוטחים ולמנוע כניסתם של גורמים בלתי אחראיים לפעילות בענף זה.

חברות ממשלתיות – חברות ממשלתיות הן חברות שהבעלות או השליטה בהן, במישרין או בעקיפין, מצויה בידי המדינה. חוק החברות הממשלתיות הינו חוק נוסף אשר חל על חברות ממשלתיות ובו מוגדרת חברה ממשלתית: “חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה, או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית”.

תאגידים עירוניים – חברות אלו מוקמות במסגרת מועצות מקומיות, מועצות אזוריות או עיריות ופועלות במסגרת המטרות והסמכויות של הרשות המקומית. רשות מקומית היא מסגרת המספקת את צרכי הקהילה שלה: שירותי בריאות, תעבורה, חינוך, מים וביוב, תאורה, ניקיון, גינון, רישוי עסקים ועוד. זהו מנגנון למתן שירותים חברתיים ומוניציפליים לאוכלוסייה, שאינו מבוסס על שיקולים כלכליים בלבד.

תאגידים ציבוריים – בישראל קיימים עשרות תאגידים ציבוריים הידועים שבהם הם רשות שדות התעופה, מגן דוד אדום ועוד. התאגידים הציבוריים הם חלק מן המגזר הציבורי וממלאים תפקידים ציבוריים מגוונים, ועם זאת אינם משולבים במבנה הארגוני של הממשלה ולכן נכון להיום אינם כפופים במידה מספקת למנגנוני פיקוח ובקרה החלים על גופים אחרים בסקטור הציבורי, שנועדו להבטיח התנהלות תקינה של גופים ממשלתיים. כיום כל תאגיד ציבורי פועל מכוח חוקים מסמיכים קונקרטיים אולם אין חוק מסגרת כללי שיסדיר את פעולתם של התאגידיים הציבוריים.

תאגידים קיבוציים – רוב הפעילות של תאגידים הקיבוציים מאוגדות כאגש”ח – אגודה שיתופית חקלאית. האגש”ח היא ישות משפטית אשר פועלת על פי פקודת האגודות השיתופיות.

אגודה שיתופית חקלאית היא תאגיד, שחבריו הם גם הבעלים, על פי סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות, חברי התאגיד בחרו בדרך המקדשת את טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם.

המטרה ההיסטורית להקמתן של האגודות הללו על ידי המדינה והמוסדות המיישבים היא: חברתית לאומית, להגברת ההתיישבות, לקליטת עליה ולביצור גבולות המדינה ובטחונה.

לכל אגודה שיתופית נקבע תקנון המאושר בהצבעה על ידי האסיפה הכללית במושב או בקיבוץ ברוב הדרוש ונחתם ומאושר על ידי רשם האגודות השיתופיות.

תקנון האגודה קובע את סמכות השליטה של האורגנים השונים במושב או בקיבוץ (אסיפה כללית, מזכירות, ועדות שונות). מבחינה זו הוא חלק מן המשפט המנהלי אשר כוחו נובע מן הסמכות השלטונית המצויה בידי האסיפה הכללית. כמו כן מהווה התקנון חוזה המגדיר את מסגרת החובות והזכויות שבין האגודה לחבריה, וכן בין חבר אגודה לעמיתו לאגודה, מבחינה זו הוא חלק מן המשפט הפרטי.

עמותות – עמותה מוגדרת תאגיד המוקם על ידי שני בני אדם או יותר, למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים. המאפיינים העיקריים של עמותה הם: איסור חלוקת רווחים, פעולה רק במסגרת המטרות שאושרו לעמותה והעובדה כי החברות בעמותה היא אישית ואין אפשרות להעבירה לאחר.

חברות לתועלת הציבור – חברות לתועלת הציבור הן חברות שיש להן מטרות ציבוריות בלבד, והתקנון שלהן אוסר על חלוקת רווחים. על כל החברות לתועלת הציבור חלה חובה להירשם אצל רשם החברות ואצל רשם ההקדשות.

מה הם עוסק מורשה וחברה בע”מ

מי הם עוסק פטור / מורשה

רוב בעלי העסקים מתחילים מסטטוס של עוסקים פטורים או מורשים וזה לא במקרה. פתיחת עסק כעוסקים ברשויות מס היא דבר קל יחסית שניתן לעשות בתוך זמן קצר, אפילו לבד.

בפתיחה של עסק תחת סטטוס של עוסק אין צורך ליצור מבנה משפטי כלשהו, מספיק להירשם ברשויות המס, להתחיל לייצר הכנסה בעסק ולהעביר דיווחים באופן קבוע לרשויות.

לעוסק פטור יש פטור מדיווחים חודשיים או דו חודשיים למע”מ (בניגוד לעצמאים אחרים).

עוסק פטור אינו חייב בהעברת מע”מ לרשות המיסים בגין עסקאותיו ולכן הוא אינו מחייב את לקוחותיו במע”מ.

עוסק פטור אינו רשאי לקזז מע”מ בגין רכישותיו והוצאותיו השוטפות מס תשומות.

מטרת הרישום כעוסק פטור היא להקל על עוסקים “קטנים” בעלי מחזורי מכירות נמוכים, ונועד לפטור את העוסק מדיווחים שוטפים למע”מ.

הפטור של עוסק פטור הוא לעניין מע”מ בלבד, והוא אינו משחרר מחובת תשלומים למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי.

עוסק פטור עשוי להיות זכאי למענק עבודה (מס הכנסה שלילי), בהתאם למצבו המשפחתי ולגובה הכנסותיו.

במקרים הבאים גם עוסק פטור חייב לגבות מס ערך מוסף מלקוחותיו ולהעביר את המס אל רשות המיסים:

עסקאות של מכירת מקרקעין.

עסקאות שהן מכירת ציוד (שאינו מקרקעין), אם בעת רכישת הציוד העוסק שילם מע”מ, וניכה את תשלום המע”מ בעת הדיווח לרשות המיסים’ מס תשומות.

בעוד שלעוסקים פטורים יש תקרת הכנסות שנתית (כ- 100 אלף ש”ח), לעוסקים מורשים אין תקרה כזאת. נוסף על כך, יש מספר מקצועות שאינם יכולים להיות מוגדרים כעוסק פטור גם אם מחזור העסקאות שלהם הוא מתחת למאה אלף שקלים בשנה כמו עורכי דין, רופאים, מתווכי נדל”ן ועוד, באתר של רשות המע”מ יש פירוט מפורט של מקצועות אלו.

כדי לפעול כעוסק מורשה יש להירשם במשרדי המע”מ. בעת הרישום מקבל העוסק המורשה מספר עוסק מורשה שיהיה זהה ברוב המקרים למספר תעודת הזהות של בעל העסק.

פתיחת חברה היא הליך הרבה יותר מורכב. יש לפנות לרשם החברות, להציג תקנון והצהרת דירקטורים, לבחור שם לחברה ולשלם אגרת רישום. רשם החברות אינו חייב לאשר את הקמת החברה, במקרים מסוימים, בהתאם לשיקול דעתו, רשאי רשם החברות לדחות את הבקשה להקמת חברה.

בכל זאת, במקרים מסוימים יכול להיות שלחלק מהעוסקים המורשים יהיה עדיף לנהל את העסק תחת חברה בע”מ.

מה היא חברה בע”מ, – “חברה בערבון מוגבל”.

חברה בע”מ, היא ישות משפטית בפני עצמה, כזאת שנפרדת משפטית מהבעלים שלה, לכן היא נקראת חברה בערבון מוגבל – כלומר, האחריות של הבעלים מוגבלת. רעיון החברה הוא רעיון קדום שנוצר במטרה לעודד אנשים להקים עסקים בדרך של הפחתת הסיכונים העסקיים. בעוד שכל עצמאי חשוף באופן אישי לסיכונים הכלכליים של העסק שאותו הוא מנהל, בחברה המצב שונה.

זה עניין מהותי המשפיע על כל ההתנהלות של העסק, מבחינה חשבונאית, משפטית, עבודה מול שותפים ועוד.

זה אומר שישנה הפרדה משפטית וכספית בין החברה אליכם כאנשים פרטיים. כל רווח והפסד משויך קודם כל לחברה ולא אליכם ישירות. בהתאם החובות שלכם בעת קריסת או סגירת החברה היא רק בגובה ההון שלכם בתוך החברה ולא מכספכם האישי, למעט במקרים שבהם מתבצעת הרמת מסך.

הרמת מסך הוא הליך המאפשר לבית המשפט להרים את מסך ההתאגדות שמעל החברה ולייחס את החובות של החברה לבעלי המניות או למנהלים שלה.

כאשר בית המשפט משתכנע כי החברה פעלה בדרך של הונאה או קיפוח של נושי החברה, או כאשר מנהלי החברה לקחו סיכון לא סביר בנוגע ליכולות החברה לפרוע את חובותיה או שלא פיקחו באופן תקין על התנהלות החברה ועוד, יורה בית המשפט על הרמת מסך.

מתי כדאי לשקול מעבר מעוסק מורשה לחברה בע”מ?

ברוב המקרים, עסקים קטנים וחדשים בוחרים לפתוח את העסק תחת מטרייה של עוסקים פטורים או מורשים בהתאם להיקף ההכנסה ומשלח ידם. זה די טבעי משום שמדובר בדרך מהירה וקלה יחסית להתחיל פעילות עסקית.

עם זאת ישנם מספר מצבים בהם חברה בע”מ צפויה לשרת טוב יותר את הצרכים של העסק שלכם, מבחינת התנהלות, חבות המס וניהול סיכונים משפטיים.

  • עסקים עם סיכון גבוה

ישנם עסקים שגודל ההוצאות בהם יכול להיות מאוד משמעותי. אם מוסיפים למשוואה גם שוק תחרותי באותו התחום, יש פה סיטואציה שיכולה להוביל לחברה הפועלת בסיכון כלכלי גבוה.

עסקים כאלו לרוב מאופיינים בכך שיש להם קיום פיזי בולט, למשל, יש להם חנות או מפעל שבו הם מעסיקים כמה עובדים והם גם קונים סחורות, אותן הם מוכרים – אם ישירות (קמעונאים) או לאחר עיבוד (למשל יצרנים).

זה בולט בתחום המסעדנות – רוב בתי הקפה והמסעדות נסגרים תוך מספר שנים בודדות, עקב הוצאות גדולות על שכירות, משכורות וחומרי גלם, תוך פעילות בשוק תחרותי מאוד.

זה נכון גם לעסקים אחרים בסיכון שעלולים להיקלע למצב בו הם לא מייצרים מספיק הכנסה ביחס להוצאות, מה שמוביל להפסדים ובסופו של דבר לנקודה בה העסק עלול לקרוס כלכלית.

מחדלים חיצוניים כמו לקוח שקרס ונשאר חייב כספים גדולים לחברה, תביעה משפטית נגד החברה בגין מוצר פגום או של פועל שנפגע בזמן העבודה או עוקץ שנעשה לחברה על ידי נוכלים ועוד, עלולים להכניס כל עסק לסחרור כלכלי ולקשיים.

אם הבעלים של העסק הקורס הוא עוסק ולא בעלים של חברה, כל ההפסדים יהיו על שמו (ועל שם השותפים אם יש) ונושים עלולים להגיע אליו עם דרישה לכיסוי החובות, ועלולים בעלי העסק להיות חשופים לתביעות משפטיות, לעיקולים על חשבון הבנק האישי, על דירת המגורים, על המכונית ועוד.

אך כאשר נכסיו של בעל העסק אינם נגישים לנושים, כמו במקרה של חברה, בעל העסק יכול לנהל משא ומתן על החזרי החובות מעמדה נוחה יותר, עמדה שתגמיש את הנושים ובמקרים רבים גם תאפשר את המשך קיום החברה.

בשפה המשפטית מתייחסים להפרדה בין בעל העסק לחברה כ”מסך ההתאגדות”. זהו מסך משפטי שניתן להרים רק במקרים יוצאי דופן, כמו מעבר על החוק והתנהלות לא תקינה כגון לקיחת סיכונים לא סבירים או אפילו הונאה.

לכן, אם יש לכם עסק עם סיכון גבוה והיקף הוצאות גדול, חברה בע”מ יכולה להיות צורת התאגדות בטוחה יותר עבורכם.

  • עסקים עם רווחים גבוהים

סיבה נוספת המובילה עסקים רבים להתאגד תחת מטרייה של חברה בע”מ היא היכולת לנהל את חובות המס בצורה טובה יותר, לשלם פחות מס ולהישאר עם יותר רווחים.

בניגוד לעצמאים המחויבים לשלם מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות בהתאם להכנסות העסק ולמדרגות המס הקבועות בחוק, הפעילות העסקית באמצעות חברה מאפשרת לבעלי החברה תכנון של משיכת משכורות בגובה מסוים, ורק על המשכורת, ולא על כל רווחי החברה, יהיה בעל החברה חייב לשלם מס, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בדרך זו תוכל החברה ליהנות מתשלומי מס נמוכים. את יתרת הכסף של החברה יוכלו בעלי החברה למשוך מתוך תכנון מס יעיל שיאפשר להם תשלום של מינימום מס.

המיסוי של עוסקים הוא בהתאם לרווחים שלהם, מס ההכנסה הוא במדרגות של 10%-50% בהתאם להכנסה בעסק וזה לא כולל כמובן תשלומים לביטוח לאומי.

בעלי חברות יכולים לתכנן את המס שלהם טוב יותר. הם יכולים ליהנות מרווחי החברה בשתי צורות: למשוך משכורת מהחברה כעובדים או למשוך דיווידנד, כלומר, משיכת רווחים מהחברה כבעלים.

על הרווחים (ההכנסות פחות ההוצאות) החברה משלמת מס חברות של 23%. כל משיכה של רווחים מחייבת את בעלי החברה הראשיים ב-30% מס (בשנת 2019).

בנוסף, בניגוד לעוסקים, שיעור המס הנמוך מאפשר לחברה תזרים מזומנים גבוה יותר שאותו היא יכולה להפנות להשקעות בחברה. בעלי החברה יכולים להחליט לא למשוך את הכסף מהחברה אלא להמשיך לגלגל אותו להשקעות של החברה (כגון קניית ציוד או השקעות במיזמים) וכך יהיו פטורים מתשלום מס על חלק מהרווחים.

אם בשעת הגשת הדו”חות השנתיים לרשויות המס נותר חוב למס הכנסה כתוצאה מתשלום מקדמות נמוכות מהנדרש, העוסק העצמאי יאלץ לשלם את ההפרשים גם למס ההכנסה וגם לביטוח הלאומי. חברה בע”מ, לעומת זאת, פטורה מתשלום ההפרשים בשל אופי ניהול החברה.

מתי נכון כלכלית לפתוח חברה בע”מ? זה מאוד תלוי בעסק. באופן כללי, ניתן לומר כי בהתחשב בעלויות הנלוות לניהול חברה שנראה בהמשך, פתיחת חברה הופכת לכלכלית כאשר יש רווחים של עשרות אלפי שקלים בחודש או יותר.

בעזרת איש מקצוע, ניתן לעשות בדיקה ולראות האם בעסק שלכם התאגדות כחברה בע”מ יכולה לחסוך לכם מיסים.

  • עסק עם שותפים

סיבה נפוצה נוספת להקמת חברה, היא עסק שיש בו מספר שותפים.

לחברה בע”מ קל יותר להעביר את השליטה על החברה לדור ההמשך או לאנשים אחרים. העברת החברה לידיים אחרות מתבצעת בהליך קצר וקל, בהעברת מניות החברה לידי הבעלים החדשים.

אומנם ניתן להקים שותפות שלא במסגרת חברה בע”מ, אבל ככל שמספר השותפים גדול יותר, יהיה נכון יותר להקים את השותפות תחת המטרייה של חברה.

אחת הסיבות לכך היא שמשום שחברה בע”מ היא ישות בפני עצמה, ניתן לעשות שינוי בבעלות בצורה פשוטה יחסית.

בשותפות שאינה מאוגדת תחת חברה, שינוי בבעלות של אחד השותפים מצריך הסכמה של שאר השותפים ולכן שינוי כזה יכול להוביל לפירוק השותפות ויצירת שותפות אחרת.

זה נכון שגם שותפות רשמית ניתן לרשום בדומה לחברה בע”מ, אך בחברה בע”מ מדובר בתהליך מחייב יותר המצריך בניית תקנון והגדרות מי הם המייסדים (בעלים), מה שמוביל בהכרח לבהירות גדולה יותר והסכמות בנוגע לניהול והבעלות בחברה כבר מהקמתה.

בעוד ששותפות אינה גמישה יותר בהקמה ובפירוק שלה, זה גם החיסרון שלה. לדוגמא, כאשר יש אי-הסכמות או בעיות אחרות, מהר מאוד אתם יכולים למצוא את עצמכם בשותפות מפורקת ועסק שנסגר.

אלמנט נוסף זה החובה המשפטית והכלכלית – כמו שהבנו קודם, מבנה של חברה בערבון מוגבל יכול גם להגן על השותפים בזכות ההפרדה בין החברה לבעלים השותפים.

זה בשונה משותפויות מסוגים אחרים שבה אתם, כשותפים, חשופים באופן אישי לכל תביעה או חוב במידה והעסק נקלע לקשיים. אתם יכולים גם למצוא עצמכם חייבים אישית עקב נזקים שנגרמו בגלל שותף אחר, בזמן שהייתם חלק מהשותפות.

  • נראות מול עסקים אחרים

לפתיחת חברה בע”מ יש שיקול נוסף, שאולי הוא משני אך משפיע על העסק בצורה עקיפה – הנראות והמיתוג של העסק שלכם כעסק קטן או גדול יותר.

בעוד שעוסקים מורשים ובעיקר פטורים נתפסים בעיני בעלי עסקים אחרים כעסקים קטנים, עסק המוגדר כחברה בע”מ משדר סטטוס של עסק גדול יותר.

לחברה בע”מ יתרונות נוספים כמו גמישות רבה בגיוס משקיעים, מיזוג עם חברות אחרות וצירוף של בעלי מניות נוספים לחברה.

זה נובע מכך שרוב העסקים המאוגדים תחת חברה הינם עסקים בעלי היקף פעילות גדול יחסית, מה שיוצר לארגונים ועסקים אחרים שאתם עובדים איתם את התפיסה שאתם עסק גדול ומבוסס יותר.

זה רלוונטי במיוחד במידה והעסקים שאתם עובדים איתם הם בעצמם חברות בע”מ. אם גם אתם תפעלו תחת חברה שבבעלותכם, עצם ההמצאות בסטטוס דומה, יכול להשפיע בעקיפין על יחסי העבודה עם אותן חברות והדרך בה יתייחסו אליכם.

גם אם בשגרה ההתנהלות מול הלקוחות והספקים דומה בין אם אתם עוסקים או בעלי חברה, באופן רשמי הם למעשה עובדים מול החברה שלכם, הם מזמינים או מוכרים שירותים ממנה ולא ממכם ישירות.

חשוב לציין שהיתרון הזה הוא בעיקר בעבודה מול עסקים אחרים, נראות כחברה או כעוסק הרבה פחות משמעותית כאשר עובדים מול לקוחות פרטיים שלא ממש בקיאים או מתעניינים בצורות התאגדות של עסקים

מתי כדאי לפתוח חברה בע”מ? כאשר מתכוננים לפתוח חברה גדולה בעלת פעילות עסקית ענפה. חברה בע”מ משדרת תדמית של יוקרה ובעלי עסקים רבים, בארץ ובעולם, מעדיפים לקשור קשרים עסקיים עם בעלי עסקים במעמד של חברה על פני עצמאים.

חסרונות בפתיחת חברה בע”מ במקום עוסק מורשה

לפעילות עסקית תחת חברה יש גם כמה חסרונות הנובעים מתפעול בירוקרטי מורכב יותר. דבר המוביל לעלויות גדולות יותר בתחזוקה של חברה בע”מ ביחס לעוסקים מורשים.

הדבר נובע מדרישות יותר גבוהות של ניהול חשבונות (הנהלת חשבונות כפולה), מהצורך בביקורת על ידי רואה חשבון, אגרות, הוצאות משפטיות וכד’.

  • ניהול ורישום משפטי

בפתיחת חברה ובמהלך קיומה יש פעולות משפטיות המחויבים לבצע והן מוסיפות לעלויות התפעול:

בפתיחת החברה יש לנסח תקנון המסדיר את יחסי הבעלות, השם, המבנה והמטרות שלה. הדבר נעשה בתשלום באמצעות עורכי-דין המתמחים בנושא.

לאחר מכן, יש להגיש את מסמכי החברה והתצהירים ל”רשם החברות” ולשלם אגרת רישום לחברה חדשה. ובכל שנה לשלם אגרה שנתית לרשם החברות.

החוק קובע כי על הדו”חות של החברה לרשויות המס חייב לחתום רואה חשבון ואילו עוסק פטור יכול להגיש את דוחות המס בחתימתו בלבד ולחסוך את שכר הטרחה של רואה החשבון.

הפעולות הללו ייחודיות לחברות בע”מ, עוסקים פטורים ומורשים אינם צריכים לבצע אותן ולכן גם לא נושאים בעלויות.

  • עלות הנהלת החשבונות

הנהלת החשבונות של חברה יקרה יותר מאשר הנהלת החשבונות של עוסק מורשה.

עלות משמעותית בניהול חברה נובעת מהצורך בהנהלת חשבונות דו-צדדית, כזאת הכוללת בנוסף להכנסות והוצאות גם התייחסות לנכסים וההתחייבויות של העסק.

הנהלת חשבונות דו-צדדית זו הנהלת חשבונות הדורשת עבודה גדולה יותר ולכן העלויות שיגבו מכם עבורה גבוהות יותר (כדאי לציין שגם חלק מהעוסקים המורשים בעלי הכנסות גדולות, או בעלי מקצועות מסוימים, מחויבים בהנהלת חשבונות כפולה).

להשוואה, אם הנהלת החשבונות החיצונית (חד-צדדית) של עוסק מורשה היא כמה מאות שקלים מידי חודש (ופחות מכך לעוסק פטור), עלות הנהלת חשבונות דו-צדדית כבר תהיה פי 3-2 בחברה בע”מ עם היקף פעילות דומה.

בנוסף יש לקחת בחשבון גם עלויות קטנות ושוטפות המצטברות להוצאות נוספות בחברות כגון תשלום אגרת רישום לחברה ועלויות ניהול חשבון עסקי בבנק.

למרות ש- כמו כל בעלי עסקים גם לחברה בע”מ יש הוצאות מוכרות במס, הוצאות המקטינות את הרווחים שעליהם חייבת החברה לשלם מס.

כל ההוצאות שהוצאו לטובת העסק ותורמות לפיתוחו. לכל סוג של חברה יש הוצאות ייחודיות, חלקן מוכרות במלואן וחלק באופן חלקי בלבד.

סיכום – מתי כדאי לעבור מעוסק מורשה לחברה בע”מ

עסקים עם סיכון גבוה – חברה בע”מ תאפשר הגנה משפטית טובה יותר לבעלי העסק במקרה של כשלון עסקי.

ככל שהיקף הסיכון של העסק גדול יותר, כדאי להיות חברה. מפני שבעליה מוגנים מכוח העיקרון של האחריות המוגבלת. בעוד שעצמאי חשוף לתביעות אישיות בשל בעיות העלולות להתעורר במישור העסקי, התביעות והחבות הכספית בחברה היא של החברה ולא של בעלי החברה.  כל עוד פעלו בתום לב.

עסקים עם הכנסות גבוהות – אם העסק שלכם הוא עסק בעל רווחים גבוהים, התאגדות כחברה בע”מ ותכנון מס נכון, יכול לחסוך לכם בתשלומי המס שתהיו חייבים בהם ביחס לעוסק מורשה. כמו”כ לצורך השקעות – כגון: בציוד, ברכישת רכב פרטי, בהגדלת המלאי או בהגדלת האשראי ללקוחות – הרי שעדיף לפעול כחברה.

ככל שמחזור ההכנסות גדול יותר, כדאי יותר לפעול כחברה. זאת, מאחר שמעל מחזור עסקי מסוים, מס הכנסה מחייב – גם בעל עסק עצמאי (עוסק מורשה) – לנהל הנהלת חשבונות כפולה שמספקת תמונה מקיפה יותר על פעילות העסק. סכום המחזור השנתי המינימלי המחייב הנהלת חשבונות שכזו הוא 1.95 מיליון ₪ לנותן שירותים ו- 3.45 מיליון ₪ ליצרנים, סיטונאים וקמעונאים. לכן, אם חייבים בהנהלת חשבונות זו ממילא, כדאי כבר להיות חברה. אם לא חייבים, אז כדאי לשקול להישאר עצמאי.

באופן עקרוני אפשר לומר כי ככל שהרווח העסקי עולה על עשרים וחמישה אלף שקלים בממוצע לחודש, כדאי לבדוק פעילות כחברה בע”מ.

הכי חשוב: למי שמרוויח טוב או רוצה להרוויח יותר, בחברה בע”מ ניתן בדרך כלל לנכות הוצאות באופן מוגבר ורחב יותר לעומת עצמאי. ככלל, כמות תכנוני המס בחברה רבה יותר מאשר אצל עצמאי.

שותפויות – במקרה של התאגדות של מספר שותפים בעסק, חברה בע”מ מייצרת תשתית טובה לניהול העסק. כך שמעבר לצמצום סיכונים תוכלו לעשות שינויים במבנה השותפות בצורה קלה יותר.

 

שאלה שעולה אצל הרבה בעלי חברות היא עד איזה סכום כדאי למשוך משכורת מהחברה ומאיזה סכום כדאי למשוך דיבידנד?

עד רווח של 14,360 ₪ כדאי למשוך משכורת ומעבר לכך כדאי למשוך דיבידנד.