סגירת עסק (תיק)

בס”ד.

יכולות להיות סיבות רבות לכך שהגיעה השעה לסגור את העסק. סגירת העסק יכולה להתרחש בנסיבות לא נעימות או דווקא מתוך החלטה אישית והגעה למיצוי. מעבר להיבט הפרטי של סגירת עסק, חשוב לבצע סגירת תיקים ברשויות המס השונות: במס הכנסה, הביטוח הלאומי ומשרדי מס ערך מוסף. רק לאחר הסדרת הטיפול בסגירה בכל אחת משלוש הרשויות יוכל להיחשב העסק כעסק שנסגר. לצד התהליך הבירוקרטי, יש חשיבות לסגירת התיקים ברשויות בצורה מסודרת. זאת על מנת להסדיר את המעמד החדש שלכם בפני מס הכנסה והרשויות. מתוך הסטטוס החדש שלכם ייקבעו התשלומים השונים הנדרשים מכם והמגיעים לכם וכמו כן גם הזכויות השונות המגיעות על פי החוק בהתאם למעמדכם החדש.

כאשר פותחים עסק כלשהו בישראל, יש מספר הליכים לבצע. בתוכם פתיחת תיקים במס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי. התיק שלכם במס הכנסה יכול להיות של נישום עצמאי, עסק המאוגד כחברה בע”מ, שותפות וכיוצא באלו.

כל עסק קיים ורשום שהפסיק את פעילותו חייב בסגירת תיק – גם עוסק פטור ועוסק מורשה.

אם אתם לא מודיעים לרשות המיסים שהפעילות בעסק הופסקה, הם לא יכולים לדעת על כך. הליך סגירת תיק במס הכנסה הוא דבר שאסור להזניח ושיש לבצע תוך פרק זמן סביר. כשל בביצוע מסודר של סגירת התיק יכול להוביל לסנקציות, קנסות וכו’. אי סגירת תיק, גם בהיעדר כל פעילות בעסק, תייצר עבור מס הכנסה מצג שווא של היעדר דיווח הכנסות.

עצמאי שסגר את העסק, יכול למשוך חלק מהסכומים שחסך בחיסכון הפנסיוני ללא תשלום מס.

במקרה של סגירת עסק שהיו בו עובדים שכירים, חלות על המעסיק חובות כלפי עובדיו.

בנוסף למתן הודעה על סגירת העסק לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי, כדאי להודיע בהקדם על סגירת העסק גם לגורמים הבאים בהנחה שהם רלוונטיים לעסק הנסגר:

הרשות המקומית – אם משלמים ארנונה

חברת חשמל

חברת ביטוח

חברות תקשורת

קרנות הפנסיה וכו’

יש לשמור את פנקסי החשבונות של העסק לתקופה של 7 שנים.

מקרים בהם עולה הצורך לבצע הליך סגירת תיק :

הפסקת הפעילות העסקית של אותו עצמאי או של עסק מסוים שהתיק על שמו.

העברת הפעילות העסקית לעסק אחר ותחת תיק מס הכנסה שונה.

שינוי שיטת ההתאגדות של העסק – למשל מעוסק מורשה לחברה בע”מ או לשותפות.

עזיבת בעל התיק את הארץ וסיום הפעילות העסקית בתיק.

מע״מ

תוך 30 יום ממועד הפסקת הפעילות יש לפנות למע”מ בצירוף טופס 18 – הודעה על סגירת עסק.

בטופס יש למלא פרטים כללים אודות העוסק והעסק, תאריך סגירת העסק והאם נפתח עסק חדש או האם העסק נמכר לאחר.

נקודה נוספת שחשוב לשים אליה לב היא יתרת המלאי והנכסים.

במידה והנ”ל נמכרו (לא נותרו נכסים כלל) יש לציין את סך המע״מ ששולם ואת תקופת הדיווח שבה דווחה העסקה.

לדוגמא: אם מכירת הנכסים תיעשה בחודש דצמבר, הדיווח התקופתי יעשה עד ה-15 בינואר ובהנחה וסגירת התיק תיעשה ליום ה-31 בדצמבר אז עקרונית עד סוף ינואר יש להגיש את הבקשה לסגירת התיק.

במידה ונותרו מלאי ונכסים יתכנו שני מצבים:

  1. סעיף 137א'(א) אשר קובע כי נכסים שנותרו בידי העוסק דינם כנכס שנעשה בו שימוש לצורך עצמי ולכן ישנה חובת תשלום מע”מ. כלומר, נכסים שנרכשו ונדרשו בגינם מע”מ התשומות, בעת סגירת התיק הנכסים עוברים כביכול לשימוש עצמי של היחיד ועל כן מתבצעת מעין מכירה רעיונית שבגינה נוצרת חבות מע”מ.

הסעיף מקנה הטבה למשך שנתיים שבה יכול העוסק לנסות למכור את נכסיו מתוך הרציונל שמכירה כזו יכולה לקחת זמן.

בזמן זה התיק יוקפא ובתום התקופה במידה ולא נמכרו הנכסים יהיה חיוב במע”מ לפי שווי שוק הנכסים או העלות המופחתת.

  1. סעיף 137 א׳(ב) קובע כי במידה ומדובר בנכסים בעלי סך שווי נמוך מתקרת עוסק פטור, הסעיף הקודם לא יחול והעוסק יהיה פטור מתשלום המע”מ קרי לא יראו בכך מכירה עצמית.

כלומר, מדובר בהטבה מאוד משמעותית לעצמאים שסוגרים את עסקם ונותרו ברשותם נכסים ומלאי.

** הפרשנות לסעיף ב’ כאמור הינה די מקלה ונוחה, שכן כל עצמאי יכול לסגור את עסקו לאחר פרק זמן קצר ובכך להתחמק מהחזר המע”מ.

ולכן, ישנה פרשנות נוספת לסוגיה, אשר יותר הגיונית אך פחות נפוצה מהקודמת, הגורסת כי סעיף א’ דווקא מדבר על הקלה שבה ניתן לעוסק פרק זמן של שנתיים למכור את נכסיו.

אך סעיף ב’ קובע כי במידה וערך הנכסים נמוך מהתקרה – סעיף א’ לא יחול כלל, כלומר הטבת הדחייה לא תינתן ויחול חיוב במס עבור הנכסים שנותרו.

בהנחה וכוונת החוק היא להעניק הקלה ופטור מתשלום המע”מ, עדיין תחנות מע”מ לא תמיד ששות לפטור את העוסק מתשלום זה.

וגם אם כן, לרוב יעשה עבור נכסים עסקיים פרופר כלומר נכסים כגון מכונות וציוד שככל הנראה לא יהיה להם שימוש פרטי לעומת נכסים שהינם בשימוש מעורב כגון מחשב, טלפון נייד וכדומה.

סביר להניח כי הנ”ל לא יכללו בהטבה אך תמיד כדאי לנסות .

כדי לנצל את ההטבות הנ”ל, לרוב יש לדרוש אותן מהפקידים במע”מ בעת הליך סגירת התיק.

הגשת הבקשה יכולה להיעשות באופן פרונטלי אל מול פקידי מע”מ או דרך הדואר/פקס/מפ״ל.

בסיום התהליך יופק אישור סגירת תיק או אישור הקפאת תיק במידה ורוצים לנסות למכור את הנכסים למשך תקופת ההטבה.

מס הכנסה

על פי סעיף 134 לפקודה יש חובה להודיע על שינוי בפעילות בתוך 90 יום מסגירת העסק לפקיד השומה שאצלו מנוהל התיק של העסק.

לשם כך יש למלא ולמסור לפקיד השומה, את טופס 2550 – דרישת פרטים בדבר סגירת עסק/משלח יד.

בטופס יש למלא –

פירוט התאריך של הפסקת הפעילות בעסק.

פירוט הסיבות לסגירת התיק והפסקת הפעילות בעסק.

אם העסק מעסיק עובדים, לציין בטופס שאין יותר שכירים תחת העסק והתיק. טופס הודעה על הפסקת פעילות העסקת עובדים ותשלומים (טופס 2552).

אם העסק נמכר או הושכר, צריך למלא בטופס את הסכומים הרלוונטיים לכך.

פרטים לגבי בן/בת הזוג של הנישום בתיק.

אם בעל התיק הופך להיות שכיר, צריך למלא פרטים שונים לגבי המעסיק ומקור ההתפרנסות החדש.

פירוט הכנסות אחרות של בעל התיק, מלבד העסק שנסגר.

יש לציין שאם עסק נקלע לפשיטת רגל או הליכי פירוק בהוראת בית משפט / כונס נכסים, אז הליך סגירת תיק במס הכנסה מבוצע באופן שונה ומורכב יותר – כי ישנם גורמים נוספים המעורבים וכי הפסקת הפעילות נעשית עקב משבר עסקי הכולל לרוב נושים, חובות וכן הלאה.

כאשר מדובר על חברה יש צורך לבצע לפני כן תהליך של פירוק החברה מרצון ברשם החברות. מס הכנסה יבצע הקפאה של כל הפעילות בתיק הרלוונטי במס הכנסה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן במידה ולא התקבלו פניות כלשהן בנושא – ייסגר התיק. לאחר קבלת האישור על סגירת התיק, יועברו האישורים הרלוונטיים אל רשם החברות וזה יעדכן את הפטור מחובות אגרה לרשם.

במידה ואין חובות פתוחים או חודשים שלא דווחו – התיק יסגר.

יש לשים לב שבגין אותה שנה שהעסק פעל תידרש הגשת דוח שנתי גם אם הייתה פעילות מינימלית או חלקית.

ולכן, יש להיערך לכך לקראת סוף השנה או בתחילת השנה העוקבת כדי לבצע את הסגירה ל- 31/12 ובכך לחסוך הגשת דוח שנתי נוסף.

במידה ונותרו נכסים ומלאי יש לבצע מכירה רעיונית של הנכסים ולתת לכך ביטוי בדוח השנתי.

מלאי יימכר לפי שווי השוק (אם קיים) ונכסים הוניים (סטנדרטים כמו ציוד משרדי) נהוג למכור בעלותם המופחתת כך שלא ייווצר רווח הון (יש להוציא מקרקעין ונכסים בעלי שווי שוק מהותי).

יש לבטל את דרישת המקדמות במס הכנסה (במקום לדווח אפסים) במידה ולא צפויה הכנסה חייבת או ששולמו מספיק מקדמות בהתאם להערכות ובכך להימנע מדיווחים שוטפים.

אם שילמתם מקדמות מס הכנסה, במקביל לסגירת התיק עליכם לבדוק כמה מקדמות שולמו והאם הן סוגרות חובות קיימים או פוטנציאליים. לחלופין, אם שילמתם מקדמות ביתר, כמובן שיש לדאוג שתקבלו את הכסף חזרה בשנת המס העוקבת ולאחר הגשת הדו”חות הרלוונטיים. בכל מקרה חובה להגיש דו”ח שנתי מפורט ומלא גם אם באמצע השנה ביצעתם סגירת תיק מס הכנסה.

חשוב מאוד להבין כי הליך סגירת תיק במס הכנסה אין משמעותו שחובות שאולי קיימים למס הכנסה פשוט נעלמים. סגירת התיק היא עניין חשוב אחד, וסגירת חובות המס שלכם הם עניין חשוב שני, ונפרד.

אם לא תודיעו לפקיד השומה על סגירת העסק, תמשיכו להיות מוגדרים כחייבים בדיווח ובתשלום למס הכנסה.

לאחר שתודיעו למס ההכנסה על סגירת העסק יודיעו לכם מהן הפעולות שעליכם לבצע על מנת לסגור את התיק באופן סופי.

ביטוח לאומי

בדומה לתהליכים לעיל, יש לפנות למחלקת הביטוח והגבייה בסניף אליו שייך המבוטח ולהודיעם על הפסקת הפעילות כעצמאי.

לשם כך יש למלא ולמסור טופס 6101 – דין וחשבון רב שנתי ובסעיף ד’ לציין כי “חדלתי לעבוד כעצמאי, מאיזה תאריך ומהו העיסוק החדש”, בנוסף מומלץ לצרף אישורי סגירת תיקים ממע”מ או מס הכנסה.

את הטופס ניתן לשלוח בפקס, בדואר לסניף הרלוונטי או למלא אותו בצורה מקוונת דרך אתר הביטוח הלאומי.

מומלץ לצרף מכתב נלווה המפרט את הבקשה לרבות סיווג מחדש של המבוטח כגון שינוי מעצמאי לשכיר וכדומה.

חשוב לשים לב למצב בו המעבר מסגירת העסק לתחילת העיסוק הבא אינו עובר בצורה חלקה ואז יתכנו חודשים ללא תשלום ביטוח לאומי שיחויבו במינימום כמובטל.

בנוסף, ניתן גם לבצע הקטנת מקדמות בביטוח לאומי לגובה המינימום הנדרש (בהתאם לצפי שביצעתם) ובכך להימנע מתשלומים שוטפים גבוהים עד אשר התמונה העסקית העתידית תתבהר ותתקבל החלטה.

בכל מקרה רצוי לא למהר ולסגור את התיקים ברשויות, אלא להמתין ולראות האם העסק יכול לצלוח את המשבר הקיים או לחילופין אם נשקלת האופציה לשינוי כיוון לפעילות עסקית חדשה.

במקרים אלו, ניתן להקפיא את תיק העוסק במע”מ ובכך להימנע מדיווחים שוטפים.