ביטוח לאומי

בס"ד.

כל תושב ישראל מגיל 18 חייב להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, למעט אישה נשואה שהיא עקרת בית ובן זוגה מבוטח, ולמעט מי שעלה ארצה ונעשה תושב ישראל לראשונה מעל לגיל 62.

שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות לשכירים ולעצמאים מחושבים באחוזים מהכנסות המבוטח. האחוזים משתנים ממבוטח אחד לשני, לפי המצב האישי, מקור ההכנסה והמעמד הביטוחי.

ע"י תשלום דמי הביטוח רוכש המבוטח זכויות ביטוחיות למגוון גמלאות הביטוח הלאומי ומכאן ששיעור דמי הביטוח הוא פועל יוצא של היקף הזכויות הביטוחיות הנרכשות ומספר הגמלאות להן הוא מבוטח, ועל כן ההבדלים בין עובד אחד למשנהו.

ההבדלים בין שכיר לעצמאי

1. עובד שכיר – מבוטח גם בביטוח אבטלה, וגם בביטוח למקרה של פשיטת רגל של מעסיקו.

עובד עצמאי – אינו מבוטח בביטוחים אלו.

2. עובד שכיר – מעסיקו משתתף בתשלומי דמי הביטוח, ובנוסף על המעסיק בלבד מוטלת החובה לבצע את כל פעולות הגביה, הדיווחים והעברת התשלומים שלו ושל העובד למוסד לביטוח לאומי.

עובד עצמאי – חייב להירשם כעצמאי בביטוח הלאומי, סופג לבדו את כל הוצאות דמי הביטוח, והוא גם זה שאחראי על ביצוע התשלום והעברת הדיווחים למוסד לביטוח לאומי.

3. עובד שכיר – לא ייפגעו זכויותיו עקב פיגור בתשלום דמי הביטוח, שהמעביד חייב בתשלומם או עקב אי תשלומם.

עובד עצמאי – זכויותיו עלולות להיפגע, אם לא נרשם או אם פיגר בתשלום דמי הביטוח.

עובד עצמאי מחויב להירשם במוסד לביטוח לאומי, לדווח על עבודתו כעצמאי ולשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

הרישום במוסד לביטוח לאומי ותשלום דמי הביטוח מקנה זכאות לקבלת גמלאות.

בעל עסק עצמאי חייב להעביר לביטוח לאומי תשלומים בשני מישורים נפרדים:

1. תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו, כעצמאי.
2. העברת תשלומי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור העובדים בעסק (אם הוא מעסיק עובדים).

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

חוק הביטוח הלאומי מגדיר "עובד עצמאי" כמי שעונה על אחד מאלה:

1. מי שעוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בממוצע בשבוע.
2. מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% מהשכר הממוצע 5,276 ש"ח (נכון לשנת 2020).
3. מי שעוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית עולה על 15% מהשכר הממוצע 1,583 ש"ח (נכון לשנת 2020).

עצמאי שאינו עונה על אף אחד מהתנאים שצוינו הוא "עצמאי שאינו עונה להגדרה" ולעניין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה.

חובת הרישום והדיווח למוסד לביטוח לאומי חלה גם על מי שהכנסתו מהעסק נמוכה וכן גם על מי שעובד כשכיר ובמקביל מפעיל עסק.

עצמאי שהוא גם סטודנט ישלם דמי ביטוח לאומי כעצמאי ולא כסטודנט.

במקרה שמבוטח עובר מעיסוק כ"עצמאי שלא עונה להגדרה", לעיסוק כ"עצמאי העונה להגדרה", חשוב שיודיע בהקדם על השינוי וישלם את דמי הביטוח בהתאם למעמד הנוכחי, כדי למנוע מצבים שעשויה להיפגע בהם זכאותו לגמלאות.

תשלום החיוב רטרואקטיבי של דמי הביטוח אפשרי עד 60 ימים ממועד החיוב, אך הזכאות לגמלאות שונות מותנית בכך שדמי הביטוח שולמו במלואם לפני המועד המזכה בגמלה.

לכן, במקרה שמבוטח החל לענות על ההגדרה של עובד עצמאי וחויב בתשלום רטרואקטיבי, זכאותו לגמלה מסוימת עשויה להישלל אם לא שילם דמי ביטוח מלאים לפני המועד המזכה בגמלה (במקרים אלה ניתן להגיש בקשה להענקת הגמלה מטעמי צדק).

דוגמא

ב-1 ביוני 2019 מבוטחת שהיתה בהריון הגישה בקשה לשינוי מעמדה לעובדת עצמאית החל מינואר 2019.

המבוטחת ילדה ביולי 2019.

ב-1 באוגוסט 2019 היא שילמה את החוב בדמי הביטוח כעצמאית עבור החודשים ינואר 2019 ואילך.

אמנם היא שילמה את החיוב הרטרואקטיבי בתוך 60 ימים מהמועד שחויבה, אך כדי להיות זכאית לדמי לידה, היה עליה לשלם את דמי הביטוח המלאים לפני המועד המזכה (יום הלידה ביולי 2019).

עם זאת, היא רשאית להגיש בקשה להענקת דמי לידה מטעמי צדק, וזכאותה תיבחן בהתאם לתנאים.

ישנם עובדים עצמאים הפטורים מחובת תשלום דמי ביטוח לאומי לענפי הביטוח השונים, אך חייבים בתשלום לענף נפגעי עבודה בלבד.

1. מי שאינו תושב ישראל והוא עובד עצמאי בישראל.
2. עובד עצמאי שהוא נכה עבודה עם דרגת נכות יציבה בשיעור של 100%, המקבל קצבה לפי חוק ביטוח נפגעי עבודה.
3. עובד עצמאי שנקבעה לו נכות יציבה והוא מקבל קצבת נכות כללית מלאה (דרגת אי כושר בשיעור 75% לפחות).
4. עובד עצמאי שנקבעה לו נכות זמנית לתקופה של שנה לפחות, והוא מקבל קצבת נכות כללית מלאה (דרגת אי כושר בשיעור 75%).

רישום

יש להירשם ולפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי בהקדם האפשרי, אף לפני פתיחת העסק או התחלת העבודה כעצמאי.

כדי לפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי, יש למלא טופס דין וחשבון רב שנתי ולהגישו לסניף הקרוב באמצעות הדואר, הפקס או בהגעה לסניף, או באופן מקוון.

עובד עצמאי צריך להירשם בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים, אם העסק שוכן במקום אחר ממקום המגורים, יש להירשם במקום שבו נמצא העסק.

יש לדווח על עיסוקים נוספים ומקורות הכנסה נוספים בעת פתיחת התיק או כאשר יש שינוי באמצעות טופס דין וחשבון רב שנתי.

לאחר שלב פתיחת התיק, יישלח לעובד בדואר פנקס עם 12 שוברי תשלום, אחד לכל חודש. את דמי הביטוח יש לשלם ב- 15 בכל חודש, באמצעות הפנקס, בכל סניף של בנק-הדואר. אם ה- 15 בחודש הוא יום שבת או חג, יש לשלם ביום שלאחריו.

ניתן לבצע את התשלום באמצעות אתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי או מוקד התשלומים הטלפוני.

או באמצעות הטלפון הנייד באפליקצית "המוסד לביטוח הלאומי" במכתבים הנשלחים נוסף סימון הנקרא QR-Code

סריקת הקוד באמצעות המכשיר הנייד תפנה אתכם לטופס התשלום באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי. בטופס יופיעו כבר נתוני הזיהוי שלכם, ויהיה עליכם למלא את שאר הפרטים.

כדי שיישלח אליכם אישור (אסמכתא) על התשלום, אתם מתבקשים למלא את פרטי הטלפון שלכם בטופס התשלום.

ניתן לשלם גם באמצעות הוראת קבע בבנק. במקרה כזה מועד החיוב החודשי יהיה 22 בחודש ולא 15 בחודש.

עצמאי שמשלם באמצעות הוראת קבע יוכל לזקוף את התשלום עבור חודש דצמבר (המשולם בפועל ב-22 בינואר של השנה הבאה) כהוצאה מוכרת, ויוכל לנכות אותה מגובה ההכנסה של אותה שנה באופן שיקטין את גובה מס ההכנסה שעליו לשלם.

אי תשלום בזמן גורר קנס בגין הפיגור בתשלום, וכן תוספת של ריבית והצמדה על התשלום.

עובד שחדל להיות עובד עצמאי וסגר את העסק, צריך לפנות למחלקת הביטוח והגבייה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו ולהודיע על סגירת העסק. ההודעה יכולה להימסר במכתב או באמצעות טופס דין וחשבון רב שנתי. יש לרשום את תאריך סגירת העסק ולצרף אישורים המוכיחים את השינוי (כגון סגירת תיק במס הכנסה או במע"מ, חוזה על מכירת העסק, תום חוזה שכירות של העסק וכו').

עובד עצמאי שעבד במשק חקלאי ופעילותו נפסקה, צריך להמציא אישור על כך (חתום על ידי מרכז המשק) למחלקת הגבייה שבסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו. על-פי האישור שיימסר, יקבע המוסד לביטוח לאומי מחדש את מעמדו של העובד העצמאי.

אופן חישוב דמי הביטוח ושיעורם

העובד מצהיר על גבי טופס הדין וחשבון הרב–שנתי על הכנסה משוערת.

סכום המקדמות החודשיות של דמי הביטוח נקבע לפי הכנסה זו או לפי השומה האחרונה, הנמצאת בידי המוסד לביטוח לאומי.

את המקדמות משלמים לפי ההכנסה, והן עשויות להשתנות לפי השינויים החלים בשכר הממוצע.

עם קבלת השומה הסופית של העצמאי ממס הכנסה, מחשב המוסד מחדש את דמי הביטוח השנתיים שבהם חייב העובד העצמאי ומיידע אותו בדבר הפרשים – הן לזכותו של העובד והן לחובתו – אם ישנם הפרשים כאלו. (למעט במקרים בהם העובד העצמאי מקבל גמלה חוסמת – "גמלה חוסמת" היא גמלה ששולמה לעובד עצמאי על ידי המוסד לביטוח לאומי בשנה מסוימת, עקב תאונה שנגרמה לו בעבודה, וחוסמת (מונעת) את האפשרות לשינוי גובה ההכנסות שלפיהן שולמו מקדמות דמי ביטוח לאומי על ידי אותו עובד עצמאי, לפני שקרתה התאונה, ללא קשר להכנסה בפועל שתדווח למס הכנסה).

במקביל יערך חישוב מחדש של גמלאות מחליפות השכר ששולמו למבוטח ואשר גובה הזכאות מבוסס על ההכנסות מהעסק, כגון דמי מילואים, דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה וכדומה.

מומלץ מאוד לעצמאים להתאים את גובה המקדמות להכנסות הצפויות ואפילו יותר מכך ולא להסתמך ע"כ שלאחר הגשת הדו"ח השנתי בין כה וכה תיערך התחשבנות סופית. זאת משום שלתשלום בשיעור נמוך מהנדרש תהיה השפעה שלילית במקרה של פגיעה בעבודה במהלך השנה. במקרה כזה דמי הפגיעה ישולמו לו לפי הגובה ההכנסה שעליה שולמו מקדמות – גם אם בסופו של דבר הדו"ח השנתי שיוגש בהמשך יראה על הכנסות גבוהות יותר.

גובה דמי הביטוח

גובה התשלום החודשי למוסד לביטוח לאומי נקבע בהתאם לגובה הרווחים מהעסק (ההכנסות השנתיות בניכוי ההוצאות המותרות בניכוי).

גובה דמי הביטוח המינימליים מחושבים על סמך רווחים בגובה 25% מהשכר הממוצע (2,638 ש"ח בשנת 2020), וזאת אף אם רווחי העובד נמוכים מסכום זה. עם זאת, מי שעוסק במשלח ידו פחות מ-12 שעות בשבוע והכנסתו אינה עולה על 15% מהשכר הממוצע (1,583 ש"ח לחודש), ישלם דמי ביטוח כבעל הכנסה שלא מעבודה.

דוגמא

הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח:

יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,638 ש"ח) ולהתייחס אליה כאל הכנסה בסך 7,362 ש"ח (2,638 – 10,000).

הכנסה שלא מעבודה

	מחלק ההכנסה שבין 25% מהשכר הממוצע 2,638 ₪ ל- 60% מהשכר הממוצע (שיעור מופחת) – 6,331 ש"ח	מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 44,020 ש"ח
דמי ביטוח לאומי	% 4.61	% 7
דמי ביטוח בריאות	% 5	% 5
סך הכול	% 9.61	% 12

עצמאי שמלאו לו 18 שנה ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה ישלם:

	מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע – (שיעור מופחת) – 6,331 ש"ח	מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 44,020 ש"ח
דמי ביטוח לאומי	% 2.87	% 12.83
דמי ביטוח בריאות	% 3.1	% 5
סך הכול	% 5.97	% 17.83

עצמאי שטרם מלאו לו 18 שנה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות, וישלם:

	מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע – (שיעור מופחת) – 6,331 ש"ח	מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 44,020 ש"ח
דמי ביטוח לאומי	% 0.17	% 0.78

עצמאי שהגיע לגיל פרישה המקבל קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק), מהקצבה מנוכים דמי ביטוח בריאות בסך 200 ש"ח לחודש (נכון לשנת 2020). דמי הביטוח הלאומי שישלם:

	מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע – (שיעור מופחת) – 6,331 ש"ח	מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 44,020 ש"ח
דמי ביטוח לאומי	% 0.17	% 0.78

עצמאי שהגיע לגיל פרישה ואינו מקבל קצבת אזרח ותיק ישלם דמי ביטוח הכוללים דמי ביטוח בריאות, בשיעורים הבאים:

	מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע – (שיעור מופחת) – 6,331 ש"ח	מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 44,020 ש"ח
דמי ביטוח לאומי	% 5.47	% 15.62

בקשה לתיקון גובה המקדמות

עובד עצמאי יכול לבקש מביטוח לאומי לחשב מחדש את המקדמות הרבעוניות של דמי הביטוח אם חלו שינויים בהכנסותיו:

את הבקשה יש להגיש על גבי טופס בקשה לתיקון מקדמות.

ניתן להגיש בקשה כזו עד 4 פעמים במהלך השנה.

יש לצרף לבקשה מסמכים / אישורים המראים כי מתקיימים התנאים הקבועים בתקנות לשינוי המקדמות:

1. נתקבלה שומה לשנת המס שקדמה לשנה השוטפת.
2. שינוי מקדמות במס הכנסה- מקדמת מס הכנסה הוגדלה או הוקטנה בשיעור של 10% לפחות.
3. שינויים במחזור העסקאות- שינויים ריאליים במחזור העסקאות בתקופה של שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת, בשיעור של 20% לפחות לעומת מחזור העסקאות באותם שלושת החודשים בשנה הקודמת.
4. קיימים נימוקים כי הכנסתו של המבוטח גדלה או קטנה ב- 10% לפחות מהכנסתו ששימשה יסוד לחישוב המקדמה – לדוגמא אישור רפואי על ירידה בכושר העבודה, אישור רו"ח על הכנסה צפויה משוערת בצרוף דו"ח הכנסות והוצאות.

בסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים, כגון עובד ניקיון, מרצה, מדריך טיולים, מלווה רפואי, הופעה אומנותית ועוד. עובדים עצמאים ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי.

במקרים אלה, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לנכות דמי ביטוח לאומי מתוך התמורה שהוא משלם לעובד העצמאי, כאילו היה עובד שכיר.

בנוסף, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לשלם בעצמו למוסד לביטוח לאומי את התשלומים החלים עליו, כאילו היה מעסיק (חלקו של המעסיק בתשלום דמי הביטוח הלאומי של העובד).

הכרה כהוצאה

דמי ביטוח לאומי המשולמים בפועל באותה במהלך שנת מס מוכרים כהוצאה מוכרת באותה שנה שבה שולמו, וניתן לנכות אותם מגובה ההכנסה של אותה שנה באופן שיקטין את גובה מס הכנסה שעל העובד העצמאי לשלם (עצמאי שמשלם באמצעות הוראת קבע יוכל לזקוף את התשלום עבור חודש דצמבר המשולם בפועל בינואר של השנה הבאה, כהוצאה מוכרת באותה שנה שאליה מתייחס התשלום ולא לשנה שבה בוצע התשלום בפועל).

זכויות

עובד עצמאי עשוי להיות זכאי לתשלומים שונים מהמוסד לביטוח לאומי.

הקצבאות והגמלאות העיקריות להן עשוי להיות זכאי עובד עצמאי הן:

קצבת ילדים.

דמי לידה.

גמלה לשמירת הריון.

קצבת מזונות.

קצבת נכות.

גמלת ניידות.

קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק).

תשלום עבור שירות מילואים.

דמי פגיעה לנפגע עבודה.

גמלת נכות מעבודה.

גמלת תלויים לבני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה.

השלמת הכנסה.

דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

תגמולים לנפגעי פעולות איבה ולמשפחות חללי פעולות איבה.

פיגור בתשלום דמי הביטוח גורר אחריו הצמדה וקנסות ואף עלול לגרום לעיקול רכוש והכנסות באמצעות ההוצאה לפועל ולהקטנת גמלאות המגיעות לאזרח, או לשלילתן. חשוב להקפיד על תשלום דמי הביטוח במועד.

דמי ביטוח לאומי לעצמאי עם מקורות הכנסה נוספים

למבוטחים בעלי כמה עיסוקים או מקורות הכנסה בו זמנית בנוסף להיותם עצמאים (כגון: עצמאי ושכיר, או עצמאי ומקבל פנסיה מוקדמת), קיימים כללים מיוחדים לקביעת שיעור דמי הביטוח הלאומי

תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, וכן על פי מעמדו הביטוחי.

סוגי מעמד עיקריים:

• עובד שכיר.
• עובד עצמאי.
• מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה.
• מי שהוא ללא הכנסות.

לכל מעמד יש הגדרה ותנאים על מנת להיכלל במעמד.

קיימים מבוטחים שנופלים ליותר מהגדרה אחת של מעמד ביטוחי. מבוטחים אילו מכונים "בעלי עיסוקים מעורבים".

דמי הביטוח לבעלי עיסוקים מעורבים נקבעים לפי כללים בהתאם לסוגי העיסוקים וגובה ההכנסה מהעיסוקים השונים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי

כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה ההכנסה המרבית לחודש (44,020 ש"ח, נכון ל-2020).

אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המרבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.

אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המרבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר.

בכל מקרה לא יחויב המבוטח בתשלום עבור ההכנסה שעולה על ההכנסה המרבית.

בגין הכנסתו כשכיר הוא יחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי רגילים לשכיר כאילו אין לו הכנסה נוספת.

 

	מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע – (שיעור מופחת) – 6,331 ש"ח			מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 44,020 ש"ח
	מעסיק	עובד	סך הכול	מעסיק	עובד	סך הכול
דמי ביטוח לאומי	% 3.55	% 0.4	% 3.95	% 7.6	% 7	% 14.6
דמי ביטוח בריאות	–	% 3.1	% 3.1	–	% 5	% 5
סך הכול	% 3.55	% 3.5	% 7.05	% 7.6	% 12	% 19.6

 

החל מינואר 2006 ההכנסה המרבית מתעדכנת לפי עליית שיעור המדד בינואר כל שנה (ולא על-פי עליית השכר הממוצע במשק, כפי שהיה לפני כן)

בגין הכנסתו כעצמאי הוא יחויב על פי השיעורים של דמי ביטוח לאומי לעצמאי לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר.

עובד שכיר שהוא גם עצמאי וגם מקבל פנסיה

כעובד שכיר יחויב המבוטח על שכרו עד לגובה ההכנסה המרבית לחודש לתשלום דמי ביטוח (44,020 ש"ח, נכון ל-2020).

כעובד עצמאי יחויב על הכנסתו עד לגובה ההכנסה המקסימלית לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר.

הכנסותיו מפנסיה יחויבו באופן הבא:

אם הכנסותיו כשכיר וכעצמאי עולות על ההכנסה המרבית (44,020 ש"ח, נכון ל-2020), הכנסותיו מפנסיה לא יחויבו בתשלום דמי ביטוח.

אם הכנסותיו כשכיר וכעצמאי אינן עולות על ההכנסה המרבית, הרי שכמקבל פנסיה יחויב על הפנסיה עד לגובה ההכנסה המקסימלית לאחר שנלקחו בחשבון הכנסותיו כעובד שכיר וכעובד עצמאי.

	מחלק מהפנסיה שעד 60% מהשכר הממוצע – (שיעור מופחת) – 6,331 ש"ח	מחלק מהפנסיה שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 44,020 ש"ח
דמי ביטוח לאומי	% 0.39	% 6.79
דמי ביטוח בריאות	% 3.1	% 5
סך הכול	% 3.49	% 11.79

עובד שכיר שהוא גם עצמאי ויש לו הכנסות שלא מעבודה

כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה ההכנסה המרבית לחודש (44,020 ש"ח, נכון ל-2020).

אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המרבית, הכנסתו כעצמאי והכנסתו שלא מעבודה לא תחויבנה בתשלום דמי ביטוח לאומי.

אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המרבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר.

אם סך הכנסותיו כעצמאי וכשכיר יחד עולות על ההכנסה המרבית, הכנסתו שלא מעבודה לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.

אם סך הכנסותיו כשכיר וכעצמאי יחד נמוכות מההכנסה המרבית, הכנסתו שלא-מעבודה תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתת 25% מהשכר הממוצע (הפחתת 2,638 ש"ח, נכון ל-2020) ולאחר שנלקחו בחשבון הכנסותיו כשכיר והכנסתו כעצמאי.

דוגמא

יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח:

יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,638 ש"ח) ולהתייחס אליה כאל הכנסה בסך 7,362 ש"ח (2,638 – 10,000).

הכנסה זו מתווספת על ההכנסות האחרות של העובד, ולכן היא תחויב על פי השיעורים של דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה כשם שמחייבים הכנסה שלא מעבודה.

אם הכנסתו שלא מעבודה (לאחר שנלקחו בחשבון הכנסתו כעצמאי והכנסתו כשכיר) מהווה חלק מהכנסה שעולה על 60% מהשכר הממוצע (6,331 ש"ח), היא תחויב בדמי ביטוח לאומי על פי השיעור המירבי: 12% – מתוכם 7% דמי ביטוח לאומי ו-5% דמי ביטוח בריאות.

בכל מקרה לא יחויב המבוטח בתשלום עבור ההכנסה שעולה על ההכנסה המרבית.

עצמאי המקבל גם פנסיה מוקדמת

הכנסותיו כעובד עצמאי יחויבו בדמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית לחודש (44,020 ש"ח, נכון ל-2020).

אם הכנסתו כעצמאי עולה על ההכנסה המרבית, הכנסתו מפנסיה לא תחויב בדמי ביטוח לאומי.

אם הכנסתו כעצמאי נמוכה מההכנסה המרבית, הכנסתו מפנסיה תחויב מלוא הכנסת הפנסיה, וזאת לאחר שנלקחו בחשבון הכנסותיו כעצמאי.

עצמאי שיש לו הכנסה שלא מעבודה

כעובד עצמאי יחויב המבוטח לשלם דמי ביטוח על הכנסתו עד גובה ההכנסה המרבית לחודש (44,020 ש"ח, נכון ל-2020).

אם הכנסתו כעצמאי עולה על ההכנסה המרבית, הכנסותיו האחרות לא יחויבו בתשלום לביטוח לאומי.

אם הכנסתו כעצמאי נמוכה מההכנסה המרבית, יהיה עליו לשלם בגין הכנסתו שלא-מעבודה דמי ביטוח עד גובה ההכנסה המקסימלית, לאחר הפחתת 25% מהשכר הממוצע (2,638 ש"ח, נכון ל-2020), ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד עצמאי.

בכל מקרה לא יחויב המבוטח עבור חלק ההכנסה שעולה על ההכנסה המרבית.

עצמאי המקבל פנסיה מוקדמת ויש לו הכנסה שלא מעבודה

כעובד עצמאי יחויב לשלם דמי ביטוח על הכנסתו עד גובה ההכנסה המרבית לחודש (44,020 ש"ח, נכון ל-2020).

מהכנסתו שלא-מעבודה יחויב לשלם דמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתת 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעצמאי.

מהכנסתו מפנסיה יחויב לשלם דמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר שנלקחו בחשבון הכנסתו כעצמאי והכנסתו שלא-מעבודה.

בכל מקרה המבוטח לא יחויב עבור חלק ההכנסה שעולה על ההכנסה המרבית.

תיאום דמי ביטוח

על-פי חוק הביטוח הלאומי, עובד או מקבל פנסיה מוקדמת המועסק אצל כמה מעסיקים או משלמי פנסיה, מנכה לו המעסיק המשני או משלם הפנסיה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המלא על כל השכר (חלק העובד).

בחלק מהמקרים ייתכן וינוכו לעובד או למקבל הפנסיה דמי ביטוח גבוהים מהנדרש.

כדי למנוע ניכוי יתר של דמי ביטוח, על עובד כאמור למסור למעסיק המשני הצהרה על גובה ההכנסה שלו אצל המעסיק העיקרי (בטופס שמספרו 644) ובהתאם לכך יחשב המעסיק המשני את שיעורי הביטוח לעובד תוך שהוא מחשב לו את שיעורי דמי הביטוח המופחתים שלא נוצלו אצל המעסיק העיקרי.