דמי לידה

לפגישת היכרות השאירו פרטים וניצור קשר בהקדם!

בס"ד.

טופסי אמהות
תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת (355)

תביעה לתשלום דמי לידה לעובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל, שיצאה לתקופת לידה והורות

במקרים הבאים הביטוח הלאומי משלם לך את דמי הלידה באופן אוטומטי, ואינך צריכה להגיש תביעה:

  • את עובדת שכירה אצל מעסיק שנמצא בהסדר עם הביטוח הלאומי
  • את עובדת עצמאית הרשומה בביטוח הלאומי
  • קיבלת גמלה לשמירת היריון עד הלידה
  • קיבלת דמי אבטלה לפחות עד חודש לפני הלידה
תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון (330)

הטופס מיועד לאישה המפסיקה את עבודתה בשל החלטת רופא נשים מומחה, שעליה להיות בשמירת הריון. כדי להיות זכאית לתשלום, עליה להיות בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות, ובתנאי שהיא אינה זכאית לתשלום בגין אובדן ההכנסה מגורם אחר או על פי כל חוק או הסכם עבודה.

אישור רפואי להמשך גמלה לשמירת הריון (331)

הטופס מיועד לתובעות  המשך גמלה לשמירת הריון  ומיועד למילוי ע"י רופא נשים מומחה.

תביעה לתשלום דמי לידה לאב המחליף את בת/בן הזוג (360)

טופס תביעה לתשלום דמי לידה לאב הזכאי לתקופת לידה והורות..

תביעה לתשלום גמלת הורים להורים מאמצים, להורים המשמשים כמשפחת אומנה, ולאב ביולוגי שאין אתו בת זוג (356)

הטופס נועד לתשלום גמלת הורים להורים שאימצו ילד עד גיל 10, להורים המשמשים כמשפחת אומנה, ולאב ביולוגי שאין אתו בת זוג, בין אם הלידה הייתה בארץ או בחו"ל  – ובתנאי שהפסיקו את עבודתם עם קבלת הילד.

תביעה למענק לידה ולמענק אשפוז (300)

נועד למבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה וזכאית לקבל מענק לידה ומענק אשפוז.

תביעה להארכה או פיצול דמי לידה/גמלת הורים למאמצת (368)

הטופס הוא תביעה להארכת תקופת הלידה וההורות בשל אשפוז של יותר משבועיים, במהלך תקופת הלידה וההורות של היולדת או היילוד, וכן למי שמעוניינת לפצל את תקופת הלידה וההורות בשל האשפוז.

תביעה לתשלום דמי לידה/גמלת הורים לאם מאמצת חברת קיבוץ (357)

הטופס נועד לחברת קיבוץ שילדה, והפסיקה את עבודתה לרגל הלידה; וכן לחברת קיבוץ שאימצה ילד עד גיל 10, והפסיקה את עבודתה לרגל האימוץ.

תביעה לקצבה מיוחדת ותגמול מיוחד בגין יולדת שנפטרה (380)

הטופס מיועד לבן זוגה של יולדת שנפטרה

תביעה לתשלום תגמול מיוחד לבן זוג של יולדת נכה (361)

הטופס מיועד לבן זוג של יולדת נכה, שנקבע לה אי-כושר השתכרות בשיעור של 75%, ובשל נכותה היא אינה מסוגלת לטפל בילד שילדה.​

תביעה לתשלום קצבה מיוחדת ליולדת נכה שאין איתה בן זוג (362)

​הטופס מיועד ליולדת נכה שנקבע לה אי-כושר השתכרות בשיעור 75% ואין עמה בן זוג, ובשל נכותה היא אינה מסוגלת לטפל בילד שילדה.

תביעה לתשלום הפרשים (363)

טופס זה מיועד למי שקיבל או קיבלה אחת מהקצבאות האלה: דמי לידה, גמלה לשמירת הריון, דמי אימוץ או דמי אומנה מהביטוח הלאומי.

הזכאות לתשלום הפרשים תיבדק במקרים הבאים:

  • המעסיק שילם לך דמי הבראה, דמי ביגוד, בונוס או כל תשלום אחר ב-11 החודשים מיום תחילת תקופת לידה והורות (יום הזכאות הראשון) בסכום העולה על רבע שכר המינימום.
  • המעסיק שילם לך הפרשי שכר עבור תקופת עבודה שקדמה לתשלום הקצבה.
תביעה לתשלום מענק לאב (302)

הטופס מיועד לאב שנולד לו ילד בהליך פונדקאות או קיבל ילד לאימוץ וזכאי לקבל מענק לידה

דמי לידה משולמים ליולדת שצברה את תקופת האכשרה הנדרשת לכך, כעובדת עצמאית או שכירה, והפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהריון. התשלום נועד לפצות את היולדת על אובדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שבו היא אינה עובדת.

גברים שחולקים את חופשת הלידה עם בנות / בני זוגם עשויים להיות זכאים לדמי לידה.

מדמי הלידה מנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה על פי השיעור הקבוע בחוק.

תוספות יוקר שמשולמות בזמן תשלום דמי הלידה נכללות בדמי הלידה.

עובדות הוראה היוצאות לחופשת לידה במהלך חופשות חג או פגרה זכאיות לתשלום שכר בנוסף לדמי הלידה.

מי זכאי?

  • יולדות

יולדת (כולל עובדת זרה) שצברה כעובדת עצמאית או שכירה את אחת מתקופות האכשרה, והפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהריון (בהתאם לתקופות האכשרה, גם יולדת שהפסיקה לעבוד בתחילת ההריון עשויה להיות זכאית לדמי לידה).

מי שנמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר לעניין זה, תהיה זכאית אם עבדה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בסמוך לפני היום שהפסיקה את עבודתה בזמן ההריון.

סעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "לידה" כלידת ולד חי או לידה אחרי 22 שבועות של הריון. לכן יולדת שילדה לאחר השבוע ה-22 להריון ולד מת (לידה שקטה) או שהילד נפטר לאחר הלידה, תהיה זכאית לדמי לידה.

ניתן לבדוק את הזכאות באמצעות מחשבון באתר המוסד לביטוח לאומי.

  • בני זוג של יולדות

בן זוג של יולדת שיוצא לחופשת לידה עשוי להיות זכאי לתשלום דמי לידה במהלך חופשת הלידה, בהתאם לתנאים.

  • בני זוג מאותו מין

זוג נשים:

היולדת זכאית לדמי הלידה בהתאם לתנאי הזכאות שנקבעו ליולדות.

בת זוגה של היולדת יכולה לחלוק איתה את חופשת הלידה ולקבל דמי לידה בהתאם לתנאים שנקבעו לגבי זכאותם של גברים בני זוג של יולדות.

זוג גברים:

דמי הלידה ישולמו לאב הביולוגי שיצא לחופשת לידה, בהתאם לתקופות האכשרה שנקבעו לזכאות (ובהנחה שהיולדת אינה זכאית לדמי הלידה).

בן זוגו יוכל לחלוק איתו את חופשת הלידה ולקבל דמי לידה בהתאם לתנאים שנקבעו לגבי זכאותם של גברים בני זוג של יולדות.

כאשר בני זוג מאותו מין מביאים לעולם זוג תאומים בפונדקאות בחו"ל, זכאי רק אחד מהם לדמי לידה, גם אם כל אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי של אחד מהילדים. בני הזוג יבחרו מי מהם יקבל את דמי הלידה ויוכלו לחלוק ביניהם את תקופת החופשה שבה מקבלים דמי הלידה ללא חפיפה בין שניהם.

  • הורים מיועדים בהליך פונדקאות

במקרה של הורים מיועדים בהליך פונדקאות לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, דמי הלידה ישולמו להורים החל מהיום שבו קיבלו את הילד למשמורת, או מהיום שבו ניתן להם צו הורות.

  • הורים מאמצים

עובדים שאימצו ילד עד גיל 10 והפסיקו את עבודתם לרגל האימוץ, זכאים לדמי חופשה בסכום דמי לידה.

  • הורים אומנים

עובדים שקיבלו לאומנה בביתם ילד שגילו עד 10 שנים לתקופה העולה על 6 חודשים, ויצאו בשל כך לחופשה, זכאים לדמי אומנה בסכום דמי לידה.

תקופת תשלום דמי הלידה

תקופת תשלום דמי הלידה נקבעת בהתאם לתקופה שהעובדת שילמה דמי ביטוח לאומי ("תקופת האכשרה").

עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.

תקופת תשלום דמי הלידה התקופה ששולמו דמי ביטוח לאומי
15 שבועות העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד.
8 שבועות העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד.

התקופות הבאות נלקחות בחשבון לצורך צבירת תקופת האכשרה של העובדת לדמי לידה:

  • חודשים שבהם העובדת עבדה בישראל כשכירה או כעצמאית (גם אם אינה תושבת ישראל).
  • חודשים שבהם העובדת עבדה כשכירה מחוץ לישראל, בתנאי שהעובדת והמעסיק הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נחתם בישראל.
  • חודשים שבהם העובדת עבדה כאזרחית ישראלית בנציגות של ישראל בחו"ל (שלוחה של משרד ממשלה), במעמד ארעי על-פי כללי ההעסקה של נציבות שירות המדינה (לא כולל מי שבן זוגה הוא אזרח חוץ, או מי שבן זוגה מועסק אצל מעסיק תושב חוץ).
  • חודשים שבהם העובדת קיבלה מהמעסיק תשלום דמי חופשה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
  • חודשים שבהם העובדת קיבלה מהמעסיק דמי מחלה.
  • עובדת שלקחה חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה – שני החודשים הראשונים של החל"ת, שבהם המעסיק חייב בתשלום דמי הביטוח עבור העובדת.
  • חודשים שבהם העובדת קיבלה אחד מהתשלומים או הקצבאות הבאים: דמי פגיעה לנפגע עבודה, דמי אבטלה, דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות, דמי לידה (עבור לידה קודמת), גמלה לשמירת הריון (עבור לידה קודמת) או קצבת נכות מעבודה בשיעור 100%.
  • חודשים שבהם העובדת הייתה בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, בתנאי שהיא עבדה 30 ימים רצופים לפחות לפני היום שבו הפסיקה לעבוד.
  • חודשים שבהם העובדת שירתה בשירות חובה בצה"ל – למי שהחלה לעבוד לאחר שסיימה את השירות הצבאי.
  • חודשים שבהם העובדת שירתה בשירות לאומי-אזרחי – למי שהחלה לעבוד לאחר שהתנדבה לפחות 12 חודשים בשירות הלאומי.

שיעור דמי הלידה

שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה השכר ברוטו של העובד/ת שלפיו שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,485.83 ש"ח ליום, נכון לשנת 2020.

עובד/ת שכיר/ה

לעובד/ת שכיר/ה דמי הלידה ליום מחושבים על-פי מלוא השכר (ברוטו) של העובד/ת ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90, או על-פי מלוא השכר ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מבניהם ועד לתקרה שנקבעה).

אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת (למשל בגין שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה), יחושבו דמי הלידה על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה. על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי "חופשה" כוללת חופשה שנמשכה עד חודש, גם אם נלקחה מבחירה של העובד/ת.

אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה העובד/ת קיבל/ה תשלום נוסף (תשלום שכר בנוסף לשכר הרגיל, כולל בונוס או מענק השתתפות ברווחי המעסיק ולא כולל הפרשים):

תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,325 ש"ח (25% משכר המינימום) יחושב במלואו כחלק מהשכר החודשי בחודש שבו שולם.

תשלום נוסף בשיעור של 1,325 ש"ח או יותר יתפרס לצורך החישוב על פני 12 החודשים שהעובד/ת עבד/ה בהם (חודש התשלום ו-11 החודשים שקדמו לו), או פחות מכך, אם היו חודשים מלאים שהעובד/ת לא עבד/ה בהם.

עובד/ת עצמאי/ת

לעובד/ת עצמאי/ת דמי הלידה מחושבים על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לפי הגבוהה מבניהן.

תחילה ישולמו דמי הלידה לפי המקדמות שהעובד/ת שילמ/ה למוסד לביטוח לאומי.

עם קבלת השומה ממס הכנסה יחושבו דמי הלידה שוב לפי השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת (הגבוהה מבניהן).

עובדים שהם גם שכירים וגם עצמאים

למי שהם גם שכירים וגם עצמאים ישולמו דמי הלידה על-פי שתי הכנסותיהם כפי שפורט לפני כן (עד לסכום המקסימלי ליום), בתנאי שצברו בנפרד תקופות זכאות מעבודתם כשכירים ומעבודתם כעצמאים.

לדוגמא, עובד/ת שעבד/ה כשכיר/ה בשנים שקדמו לחופשת הלידה וצבר/ה את תקופת הזכאות הנדרשת לדמי לידה ובנוסף החל/ה לעבוד כעצמאי/ת 3 חודשים לפני היציאה לחופשת לידה.

דמי הלידה יחושבו לפי משכורת העובד/ת כשכיר/ה בלבד – הכנסות העובד/ת כעצמאי/ת לא ייחשבו, שכן לא שילמ/ה דמי ביטוח כעצמאי/ת למשך תקופת המינימום הנדרשת לזכאות.

עובדת שהייתה בשמירת הריון

לעובדת שהייתה בשמירת הריון, דמי הלידה מחושבים על-פי שכרה / הכנסתה לפני שהפסיקה את העבודה בשל שמירת ההריון.

אם לפני שמירת ההריון העובדת לא צברה די חודשי עבודה לצורך הזכאות לדמי לידה, והתקופה של שמירת ההריון צורפה לצורך חישוב הזכאות, דמי הלידה יחושבו בהתאם לסכומי הגמלה לשמירת הריון שקיבלה בתקופה זו.

תשלום הפרשים לדמי לידה

מי שקיבלו מהמעסיק הפרשי שכר או תשלום נוסף לאחר שהחלו לקבל את התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, עשויים להיות זכאים לתשלום הפרשים, אם התשלום הנוסף עולה על 1,325 ש"ח (25% משכר המינימום).

במקרים הבאים (מלבד במקרה של לידת בית) משולמים דמי הלידה אוטומטית, מבלי שהיולדת נדרשת להגיש את התביעה:

  • עובדת עצמאית. דמי הלידה ישולמו ליולדת בשלב ראשון לפי המקדמות, וכאשר תתקבל שומה סופית שלפיה חלו שינויים בהכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב בהתאם לגובה השומה.
  • עובדת שכירה שלמעסיקה יש הסדר עם הביטוח הלאומי, והוא מגיש את התביעה עבורה.
  • מי שקיבלה גמלה לשמירת הריון עד ללידה. דמי הלידה ישולמו באופן אוטומטי לחשבון הבנק של היולדת, בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת הריון.
  • מי שקיבלה דמי אבטלה עד חודש לפני הלידה.

יולדות שלא עונות על המקרים שצוינו לגבי התשלום האוטומטי, צריכות להגיש טופס תביעה לדמי לידה (כולל יולדת שילדה בבית, גם אם היא עובדת עצמאית או עובדת שכירה שלמעסיקה יש הסדר עם הביטוח הלאומי, או אם קיבלה גמלה לשמירת הריון עד הלידה).

יש למלא טופס תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת ולהגישו לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. אפשר להגיש את התביעה גם בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.

ניתן להגיש את טופס התביעה סמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-9 שבועות לפני יום הלידה המשוער. מי שמוסרת את הטופס לפני הלידה, תבקש מהרופא המטפל בה לאשר את תאריך הלידה המשוער בגוף הטופס. הטופס יוגש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי הלידה.

כמו כן, לאחר הלידה בלבד, ניתן למלא את טופס התביעה ולשלוח את המסמכים באופן מקוון.

אישורים שיש לצרף לתביעה:

  • במקרים שבהם הלידה התרחשה בחו"ל, יש לצרף לטופס התביעה אישור מבית החולים (שבו התרחשה הלידה) על הלידה.
  • במקרים שבהם הלידה התרחשה בבית (ולא בבית חולים), יש לצרף לטופס התביעה העתק מרישום הילוד במשרד הפנים.
  • עובדת שכירה תבקש מהמעסיק לאשר בגוף הטופס את הפרטים על חודשי עבודתה ועל שכרה ב-10 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה.

עובדת שעבדה אצל כמה מעסיקים תצרף טופס מכל אחד מהם.

  • אם בשלושת החודשים שקדמו ליום הפסקת עבודתה לא קיבלה העובדת שכר מלא (בגלל מחלה, תאונה, שביתה או מסיבות שאינן תלויות בה), תפרט במכתב מיוחד מתי ומדוע לא קיבלה שכר מלא ותצרף אישורים מתאימים מרופא או מהמעסיק.
  • מי שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה (כשכירה או כעצמאית), תציג לפני פקיד התביעות אישור ממשרד הבריאות או ממשרד העבודה על מקום ההכשרה או השיקום ועל זמן ההכשרה או השיקום.
  • חיילת שסיימה את השירות הצבאי לפני שהחלה לעבוד תצרף צילום של תעודת השחרור או פנקס מילואים.
  • מתנדבת שסיימה שירות לאומי-אזרחי לפני שהחלה לעבוד תצרף אישור על תקופת השירות.
  • עובדות זרות ועובדות בעלות דרכון זר שאין להן תעודת זהות ישראלית יצרפו לתביעה אישור על ניהול חשבון בנק.

מועד התשלום

דמי הלידה ישולמו בתשלום חד-פעמי באמצע תקופת חופשת הלידה, לחשבון הבנק שנמסר בבית החולים (בלידה ראשונה), או לחשבון הבנק שבו משולמת קצבת הילדים.

יולדת או אם מאמצת זכאית להאריך את חופשת הלידה ולקבל דמי לידה נוספים עבור זמן ההארכה, וזאת בכל אחד מהמקרים הבאים:

  • לידה רב-עוברית (יותר מילד אחד)

מי שזכאית לדמי לידה עבור 15 שבועות זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות לגבי כל ילד נוסף שנולד בלידה זו. לדוגמא, מי שילדה תאומים זכאית לחופשת לידה ולדמי לידה עבור 18 שבועות, מי שילדה שלישייה זכאית לדמי לידה עבור 21 שבועות.

מי שזכאית לדמי לידה עבור 8 שבועות זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים לגבי כל ילד נוסף שנולד בלידה זו. לדוגמא, מי שילדה תאומים זכאית לחופשת לידה ולדמי לידה עבור 10 שבועות, מי שילדה שלישייה זכאית לדמי לידה עבור 12 שבועות.

  • אשפוז של היולדת או של הנולד

במקרה שיולדת זכאית לתשלום דמי לידה והיא או התינוק צריכים להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז ל-15 יום לפחות במהלך חופשת הלידה, היולדת תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה לתקופת האשפוז ולקבל דמי לידה עבור התקופה הנוספת.

אם גם היולדת וגם התינוק היו מאושפזים במהלך חופשת הלידה לתקופות הקצרות מ- 15 יום, ניתן לצרף את תקופות האשפוז של שניהם, כך שתיתכן השלמה לתקופת זכאות אחת, בתנאי שתקופות האשפוז שלהם אינן חופפות.

במקרים שבהם היולדת או הוולד שלה צריכים להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז בתוך חופשת הלידה הרגילה, ל-15 ימים לכל הפחות, רשאית היולדת לפצל את חופשת הלידה באופן הבא:

לאחר 3 שבועות לפחות מיום הלידה תוכל היולדת לשוב לעבודתה (כלומר על היולדת לשהות בחופשת לידה לפחות שלושה שבועות מיום הלידה);

לאחר השחרור מבית החולים (של הילד או היולדת), תוכל היולדת להמשיך את יתרת חופשת הלידה.

עם שובה של היולדת לעבודתה (בתום 3 שבועות לפחות מיום הלידה), ייפסק תשלום דמי הלידה, ויתרת דמי הלידה תשולם עם חידוש חופשת הלידה.

על היולדת למלא טופס תביעה להארכה או פיצול דמי לידה.

את הטופס יש להגיש רק לאחר הגשת תביעה לדמי לידה.

לטופס התביעה יש לצרף אישור מבית החולים, שיירשמו בו הפרטים של היולדת ושל הילד וזמן האשפוז.

כמו כן, יש לצרף אישור מן המעסיק על הפיצול של חופשת הלידה. עובדת עצמאית צריכה לצרף הצהרה בכתב.

עובדת שנמצאת בהכשרה מקצועית

מי שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי תהיה זכאית לדמי לידה אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

  • היא עבדה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בסמוך לפני היום שהפסיקה את עבודתה בזמן ההריון.
  • ההכשרה המקצועית היא בבתי ספר מוכרים לאחיות מוסמכות ולאחיות מעשיות או במקומות שההכשרה או השיקום ניתנים בהם בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה.
  • תכנית הלימודים היא בהיקף של 35 שעות בשבוע ו-6 חודשים רצופים לפחות.

לעובדת שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בתוך התקופה שעל-פיה מחושבים עבורה דמי הלידה, יחושבו דמי הלידה באופן הבא:

עבור התקופה שהייתה עובדת שכירה או עצמאית יחושבו דמי הלידה ליום על-פי מלוא הכנסתה.

עבור התקופה שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי יחושבו דמי הלידה לפי ההכנסה שעל-פיה חושבו דמי הביטוח, כלומר 5,276 ש"ח (50% מהשכר הממוצע, נכון לשנת 2020).

מידע נוסף

עובדת עצמאית יכולה לבצע פעולות לתחזוקת העסק במהלך חופשת הלידה, מבלי שתיפגע זכאותה לדמי לידה. בכדי לקבל לכך אישור, עליה לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב. ניתן לפנות גם באמצעות הדוא"ל או הפקס של הסניף.

במקרה שישנו חוב בחשבון דמי הביטוח של עובדת עצמאית, המוסד לביטוח לאומי רשאי לזקוף על חשבון החוב את דמי הלידה המגיעים לה.

עובדת עצמאית שתביעתה לדמי לידה נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי הביטוח הלאומי עשויה להיות זכאית להענקה מטעמי צדק במקום דמי הלידה.

עובדת הוראה שיצאה לחופשת לידה במהלך חופשת סוכות, חנוכה או פסח תקבל שכר עבור תקופת הפגרה בנוסף לדמי הלידה.

עובדת הוראה שיצאה לחופשת לידה במהלך פגרת הקיץ זכאית להשלמת סכום דמי הלידה עד לסכום משכורתה בשני חודשי עבודה, וזאת בנוסף לתשלום שכרה בתקופת הפגרה.

במקרה שמורה ילדה כשהייתה במהלך או בתום שנת שבתון מטעם קרן השתלמות, תיחשב לה שנת השבתון כשנת עבודה לכל דבר ועניין.

מי שצברה תקופות ביטוח לצורך הזכאות לדמי לידה בישראל ובמדינה החתומה עם ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי, עשויה להיות זכאית לכפל קצבאות דמי לידה בהתאם לתקופות הביטוח שצברה בשתי המדינות.

מי שצברו תקופת ביטוח מלאה (תקופת אכשרה) בענפי ביטוח מסוימים הן בישראל והן במדינת האמנה, עשויים להיות זכאים לקצבה באותו ענף ביטוח מכל מדינה בנפרד (בהתאם לכללי האמנה שנחתמה עם אותה מדינה).

אם לא צברו תקופת ביטוח המזכה בקצבה מלאה, הם עשויים להיות זכאים לקצבה חלקית מכל אחת מהמדינות, בהתאם לתקופות הביטוח שנצברו בכל מדינה ובתנאי שאינן חופפות.

המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, מיולדת העובדת שלא במשק ביתה בפרק הזמן שמשולמים לה דמי לידה.

במקרים שבהם דמי הלידה משולמים באופן אוטומטי והיולדת מעוניינת שבן זוגה יחליף אותה בחופשת הלידה, חשוב שתודיע על כך לסניף הביטוח הלאומי שבמקום מגוריה לפני הלידה, כדי למנוע יצירת חוב וקיזוזים מדמי הלידה של בן הזוג.

ליולדת אין מניעה בחוק לנסוע לחו"ל במהלך חופשת לידה, והדבר אינו פוגע בזכאותה לדמי לידה.

דמי הלידה משולמים בנוסף למענק הלידה המשולם בסמוך ללידה.

מי שהפך להורה ל-3 ילדים או יותר בו זמנית (יולדת שילדה 3 ילדים ויותר בלידה אחת, מי שאימצו 3 ילדים או יותר בו זמנית, ומי שהפך להורה בהליך פונדקאות שבו נולדו 3 ילדים, זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבה חודשית מיוחדת במשך 20 חודשים, זאת בנוסף על קצבת הילדים ודמי הלידה.

במהלך התקופה שבה עובדים מקבלים דמי לידה הם אינם זכאים לדמי אבטלה.

דמי לידה לבן זוג של יולדת

בני זוג של יולדות היוצאים לחופשת לידה עשויים להיות זכאים לתשלום דמי לידה.

הזכאות רלוונטית גם לבני זוג מאותו מין.

דמי הלידה לבן / בת הזוג של היולדת ניתנים רק כאשר חופשת הלידה נועדה לצורך הטיפול בתינוק.

עובדות עצמאיות וכן עובדות שכירות שלמעסיקיהן יש הסדר מיוחד עם הביטוח הלאומי, מקבלות את תשלום דמי הלידה באופן אוטומטי, מבלי שיצטרכו להגיש תביעה לביטוח הלאומי. לכן אם ידוע לבני הזוג מראש שבכוונתם לחלוק את חופשת הלידה, מוטב שיגישו את התביעה לדמי הלידה לאב לפני הלידה או מיד לאחריה, כדי להימנע מתשלום יתר של דמי לידה והיווצרות חוב.

הזכאות של בן הזוג לדמי לידה תיתכן במצבים הבאים:

  • במקרה שבן הזוג מחליף את היולדת, כלומר יוצא לחופשת לידה במקום היולדת, וזו חוזרת לעבודה לפני תום החופשה המלאה שיכלה לקחת.
  • במקרה שבן הזוג יוצא לחופשת לידה למשך שבוע במקביל לחופשת הלידה של היולדת.
  • במקרה של לידה מרובת עוברים, בן הזוג זכאי לצאת לחופשת לידה נוספת שאורכה עד שבועיים, מהם 7 ימים רצופים, עבור כל ילד נוסף שנולד באותה לידה.
  • כשהילד נמצא בחזקתו ובטיפולו של בן הזוג, כי היולדת אינה מסוגלת לטפל בילד בגלל נכות או מחלה (בהתאם לאישור רפואי).

בכל מקרה, התקופה המקסימלית שבה שני בני הזוג יקבלו דמי לידה לא תעלה על תקופת החופשה שהייתה מגיעה ליולדת, לולא חלקה את החופשה עם בן הזוג.

שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה השכר ברוטו של העובד/ת שלפיו שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,485.83 ש"ח ליום, נכון לשנת 2020. החישוב כמו ביולדת.

לצורך מימוש הזכות, על בני הזוג להיות נשואים או מוכרים במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור.

הזכאות רלוונטית גם לבני זוג מאותו מין, אשר רשומים כנשואים או מוכרים במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור.

בניגוד לדמי לידה שניתנים ליולדת ונועדו לאפשר לה לנצל את חופשת הלידה להתאוששות מהלידה, דמי הלידה המשולמים לבן / בת הזוג של היולדת, ניתנים רק כאשר חופשת הלידה של בן / בת הזוג נועדה לצורך הטיפול בתינוק.

מקרים שבהם לא ישולמו דמי לידה לבן / בת זוג שיצא/ה לחופשת לידה:

  • לידה שקטה.
  • תינוק שנפטר.
  • כאשר בן / בת הזוג מנצל/ת את החופשה לנסיעה פרטית לחו"ל ללא התינוק.

מי זכאי?

עובד שכיר הזכאי לחופשת לידה ממעסיקו או עובד עצמאי שהפסיק לעבוד לרגל חופשת הלידה, ששולמו משכרו (כעובד שכיר) או שהוא שילם מהכנסתו (כעובד עצמאי) דמי ביטוח לאומי עבור 10 מתוך 14 החודשים או עבור 15 מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו יצא לחופשת הלידה.

בנוסף, צריכים להתקיים לגבי העובד כל התנאים הבאים, בהתאם למקרה:

עובד המחליף את בת זוגו שילדה (או את בת / בן הזוג), בחופשת הלידה:

  • בת / בן הזוג של העובד (מדובר בבני זוג נשואים או ידועים בציבור) יצא/ה לחופשת לידה למשך 6 שבועות לפחות מיום הלידה.
  • בת / בן הזוג של העובד זכאי/ת לדמי לידה (למשך 8 או 15 שבועות).
  • בת / בן הזוג של העובד לא ניצל/ה את מלוא דמי הלידה שהיה / הייתה זכאי/ת להם (כלומר שהה/תה בחופשת לידה פחות מ-15 שבועות).
  • בת / בן הזוג של העובד אישר/ה בכתב כי הוא / היא מוותר/ת על חלק מחופשת הלידה המגיעה לו/ה, וכי חזר/ה לעבוד בתקופה שוויתר/ה על החופשה.
  • חופשת הלידה של העובד המחליף את בת / בן הזוג נמשכת לפחות 7 ימים רצופים.

עובד היוצא לחופשת לידה ביחד ובמקביל לבת / בן הזוג:

  • בת / בן הזוג של העובד הצהיר/ה בכתב כי הוא / היא מוותר/ת על תשלום דמי הלידה עבור השבוע האחרון שבו היה / הייתה זכאי/ת להם.
  • חופשת הלידה של בן הזוג (במקביל) נמשכת 7 ימים רצופים.

עובד שבת זוגו ילדה יותר מילד אחד בלידה:

  • אשתו זכאית לדמי לידה בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור.
  • העובד שהה בחופשת לידה מכוח לידה רב עוברית של בת זוגו, לפחות 7 ימים רצופים.

עובד שבת זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד בגלל נכות או מחלה:

  • התינוק נמצא תחת השגחתו וטיפולו בגלל שהיולדת אינה יכולה לטפל בו בגלל נכות או מחלה.
  • רופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
  • התקופה שהוא אינו עובד נמשכת לפחות 7 ימים.
  • היולדת זכאית לדמי לידה עבור אותה תקופה, והם לא שולמו לה.
  • חופשת הלידה והזכאות לדמי לידה של בן הזוג תחל ביום שבו החל לטפל בילד שבחזקתו ותהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה.

אב ביולוגי שאינו חי עם האם, ואף אם הוא חי בזוגיות עם בת / בן זוג אחר/ת, יוכל בתנאים מסוימים לתבוע דמי לידה. לבירור הפרטים עליו לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו.

מימוש הזכות

ניתן להגיש תביעה בתוך 12 חודשים מיום הזכאות הראשון של העובד, על-גבי טופס תביעה לתשלום דמי לידה לאב המחליף את בת / בן הזוג.

עובד שכיר יבקש מהמעסיק למלא את הפרטים הדרושים בטופס התביעה.

עובד עצמאי ימלא בטופס התביעה את תאריך הפסקת עבודתו ואת סניף המוסד לביטוח לאומי שבו הוא משלם דמי ביטוח.

יש לצרף לטופס התביעה אישור מהמעסיק של בת / בן הזוג על כך שחזר/ה לעבודה.

את התביעה יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. ניתן להגישה בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.

דמי הלידה יועברו לזכות חשבון הבנק של בת / בן הזוג של העובד, או לחשבון בנק המשותף לשני בני הזוג.

מידע נוסף

נסיעה של בן הזוג לחו"ל כאשר התינוק אינו מצטרף אליו לנסיעה מפסיקה את תקופת ההורות של בן הזוג המזכה אותו בדמי לידה.

בנסיעה ללא התינוק, הזכאות של בן הזוג לדמי לידה תופסק הן במקרה שיצא לחופשת לידה במקביל לחופשת הלידה של היולדת והן במקרה שהוא מחליף אותה ולוקח חופשת לידה כשהיא מקדימה את חזרתה לעבודה.

אם בן הזוג יצא לחו"ל ללא התינוק לפני שהשלים 7 ימים רצופים של חופשת לידה, תישלל ממנו הזכאות לדמי לידה גם עבור הימים שקדמו ליציאתו מהארץ.

בן זוג שיצא לחו"ל יחד עם התינוק זכאי להמשיך לקבל את דמי הלידה.

עובד שקיבל דמי לידה עשוי להיות זכאי להארכת חופשת הלידה ותשלום נוסף בעקבות לידה רב-עוברית או אשפוז התינוק.

מדמי הלידה מנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה על פי השיעור הקבוע בחוק.

המוסד לביטוח לאומי רשאי לזקוף את דמי הלידה המגיעים לעובד על חשבון חוב שצבר כעובד עצמאי בחשבון דמי הביטוח שלו.

אם בתקופת חופשת הלידה עבד התובע שלא במשק ביתו, המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלול ממנו את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם.

 

לפגישת היכרות השאירו פרטים וניצור קשר בהקדם!

מאמרים נוספים שאולי יענינו אותך

דמי בידוד לעצמאים

  *תזכורת* *דמי בידוד לעצמאיים* עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי אשר שהו בבידוד – עשויים להיות זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי. התשלום הוא רטרואקטיבי עבור

לקריאת המאמר »

לפגישת היכרות השאירו פרטים וניצור קשר בהקדם!

לפגישת היכרות השאירו פרטים וניצור קשר בהקדם!